14
הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
להביא דבתם רעה על הורדוס הי׳ בשנת השבע עשרה למלכותו כמו שנאמר שם בדברי יאזעפוס (ז).
בכל זה יאמר שם יאזעפוס כי על כן עשו זה אנשי גדרה "מפני שידעו כי אף שהורדוס הנהו קשה כברזל נגד עמו (היהודים) הנהו נגד הנכרים גדל חסד, וסולח לכל עונם נגדו.״
והנכרים האלה גם הם עבדיו היו אשר משל עליהם כעל היהודים, וכבר היו בני גדרה תחת ממשלת היהודים גם בימי אלכסנדר ינאי. ועל כן אין כאן הבדל בין היהודים לביניהם מה שהיהודים היו עבדיו ולא הגדריים, כי גם הם היו עבדיו חוסי שבטו.
וכל ההבדל בינם לבין היהודים לא יוכל להיות כי אם זה, כי אלה היו עריצי גוים אשר הורדוס חפץ ביקרם, ואלה היו בני יהודה וישראל אשר הורדוס השתדל בכל כח ידו להשיבם לאחור, ולקחת מהם עמדתם.
ואך על זה לבד ילכו דברי יאזעפוס: "כי אם הי׳ הורדוס קשה כברזל נגד עמו (היהודים) ובכל נטיה קלה יסרם קשה, הי׳ נגד הנכרים גדל חסד ויסלל להם גם חטאתם נגדו."
והדברים האלה הנם דברים כוללים בבל הנרה הגת הורדוס, ופרינציפ כולל אשר הי׳ לו לקו בכל הנהגת ארץ ממשלתו. והן גם ענין דביי יאזעפוס אלטטי׳ XVI, 5 ,4אשר יצדיק את הורדוס ויאמר:
"ועל כן הוכרח להיות לאכזר נגד עמו (היהודים) למען בצוע בצע, ולמלאות אמתחתו כסף וזהב כי הלא כל אשר פזר אצל זה (אצל העמים) הוכרח להוציא מהשני (מהיהודים)."
והדברים מבארים את עצמן ונקראין מאליהן.
ואמנם כן כי גם את אשר היתה ירושלים בירת ממלכתו, הי׳ נגד חשבונותיו, ונגד דרך ממשלתו אשר בחר לו, כי על כן נתן אל לבו באמצע ימיו לבנות לו עיר הראשה חדשה ולעשותה צרה לירושלים, באשר שם יהיו גויי הארצות יסוד התושבים ועיקרם, והעיר תבנה ותתכונן בכל מראה עיר הגוים, בהיכלי אלילים פסילים ומצבות, וכל משאלות העמים בהלכם בדרכי לבם, ולבנותה בכל סגולת מלכים, ולפארה כי תעלה על כל ערי המדינה וכי כל נקודת הכובד וחיל גוים יובא אליה.
פרק ג.
קיסרי בת אדום.
אם יאזעפוס יאמר לנו על הורדוס בנוגע לבני ישראל "כי לערי ישראל
לא עשה כל מאומה אף לא לאחת מהן, לא בנוגע לפאר את הערים, וגם לא
בנוגע למתנת כסף לצרכי הצבור״ עלינו לדעת נגד זה דרכי הורדוס בנוגע לערי
העמים בכלל, ולעיר קיסרין בפרט, אשר אותה בנה למען הסיע אליה את כל
כבוד הממלכה.
ואמנם כי גם זולת זה הנה דבר העיר הזאת נוגע ביותר לכל דברי ימינו
עד החורבן.
הערה (ז): עי' גם שירער ח"ב עמוד 124.
