עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/188

‫התקופה האמצעית‬

‫צב‬

‬‬‫‬‬‫‬‫ "בעת ההיא סבלו היהודים הרבה מאד מאת השומרונים (הכותים) אשר עמדו‬ ‫אז במעלת ההצלחה וירעצו השומרונים וירוצצו את היהודים, את שדותיהם שדדו‪,‬‬ ‫ואת בעלי השדות לקחו עמהם בחזקה ויעשקו גבר ונחלתו, וכל זה הי׳ בימי חניו‬ ‫הכהן הגדול. כאשר מת אלעזר (אחי שמעון הצדיק) הי׳ אחריו לכהן גדול מנשה, ‫ואחרי מותו שבה הכהונה הגדולה לחניו בן שמעון הצדיק (אשר במות אביו נשאר‬ ‫הוא אחריו ילד קטן) חניו זה הי׳ איש משחת אוהב כסף, ועל כן גם מנע מליתן‬ ‫למלך מצרים את עשרים טאלאנטים מס הארץ. תלמי אייערגעטעס שלח אליו‬ ‫להזהירו כי אם לא יביא לו המס יעלה ביהודה ויחלק את האדמה בחבל ויושיב‬ ‫שמה את צבאותיו, אבל חניו לא שת לבו גם לזאת. אז נבהלו כל העם ורעדה‬ ‫אחזתם מחמת מלך מצרים, ואיש הי׳ בירושלים ויוסף שמו והוא בן לטוביה ואמו‬ ‫אחות חניו. ויהי בשמעו את הסכנה הגדולה המרחפת על ראש העם בא אל חניו‬ ‫דודו ויוכיחו על פניו מדוע לא יתן לבו אל טובת העם, וימיט עליהם רעה גדולה‬ ‫רק לטובת כיסו אשר כפי שיאמרו לקח לו את ממשלת הארץ ומשרת כהן גדול‬ ‫רק למלאות אמתחתו כסף, ויוכיח לו כי עליו לכל הפחות לבוא אל המלך‬ ‫ולבקשו להניח להם המס, ולבלי להניח ידו בחיקו ולהביא סכנה כזו על הארץ. ‫אבל חניו השיב לו, כי איננו חפץ כלל במשרה, וגם כתר כהונה ירצה להניח‬ ‫מידו, ואל המלך לא ילך. אז אמר לו יוסף כי ירשה לו לקחת הדבר בידו וללכת‬ ‫אל המלך, וכאשר הסכים לו חניו אסף יוסף את כל העם אל המקדש וכו׳ ואחר‬ ‫זה לקח את שליח המלך אליו וכו׳."

‫אחר זה יספר יאזעפוס באריכות גדולה איך בא יוסף אל מלך מצרים, וכי‬ ‫בשמעו את מכסת המחיר אשר אמרו שאר המוכסים לתת בעד מסי המדינות‬ ‫מארץ יהודה, פיניקיא, חילת־סוריא ושומרון, אמר כי ירצו להונות את המלך וכי‬ ‫הוא יביא תחת זה כסף משנה. אז נתן המלך את חכירת כל מסי המדינות האלה‬ ‫בידי יוסף, ואף אלפים איש מאנשי הצבא שלח עמו לרד לפניו את הערים אשר‬ ‫לא יסורו למשמעתו ויתיצבו נגדו. וכאשר הקשו אנשי אשקלון את ערפם ולא‬ ‫רצו לשלם ליוסף את המס הגדול אשר שם עליהם, הראם יוסף קשה, ויט ידו‬ ‫עליהם ועשרים איש מראשי העיר המית ואת רכושם אלף ככר כסף שלח אל‬ ‫המלך וכן עשה לאנשי בית שאן, ויעש לו עושר גדול מאד, וילך הלוך וגדול‬ עד כי גדל מאד‪.‬‬ ‫ והנה פתאום בא שבט המושלים בישראל אל תחת יד מוכס אשר כדברי‬ ‫יאזעפוס שם ‪XII, 4, 9‬ הי׳ למלה בפי באי בית המלך "יוסף אכל את בשר‬ ‫כל ארץ סוריא ויפשיט עורם, ולא הניח כי אם עצמותיהם". ‬ ‫ואמנם כי לא הי׳ יוסף יחיד בדבר כי אם עשה לו עוזרים הרבה, בהיות‬ ‫מצודתו פרושה על ערים רבות, ומדינות שונות‪.‬‬

‫ועוזרי רהב אלה עשו להם גם הם עושר גדול שלא בצדק ושלא במשפט‬ ‫על ידי חמס ידיהם אשר פלסו בארץ, ויהיו לאבירים בתוך עמם‪.‬‬

‫ויאזעפוס שם ‪ XII, 4, 10‬בדברו על מות יוסף יאמר:

"בימים ההם מת יוסף אשר על ידי מעשיו ועל ידי כביר כח רוחו הרים‬ ‫את בני ישראל מענים ומרודם, וירימם למעמד העושר‪.‬״‬ ‬‬‫‬‬‫‬‫