המשנה ביסודה ותקופת התנאים עליה
עה
כי הביא דברי המשניות שם, ודלג על כל משנה זו שבאה בינתיים, מפני שראה שנאמרו בה רק דברי ר' יהודה ר׳ שמעון ור׳ מאיר, אבל מה תועלת יש בדרכים כאלה, והרי המשנה עומדת לפנינו, ומפורשים בה התנאים האחרונים. ואלו לא נחלקו ר׳ שמעון ור' מאיר על ר׳ יהודה אז היו באים דברי ר׳ יהודה סתם משנה, ולשון המשנה הי׳ בא סתם.
"וצוה הכהן ופנו את הבית, ואפי׳ חבילי עצים ואפי׳ חבילי קנים."
ואז הי׳ הרב פראנקעל מביא לנו גם את המשנה הזאת, להראות לנו מה שנשאר מדברי הסופרים, שגזרו ותקנו ופירשו על זה פירושים.
אבל אין כאן במשניות אלו פסוקים עם פי׳ רצוף עליהם, והלשון "וצוה הכהן ופנו את הבית״ נסדר ביסוד המשנה בלי פי׳ עליו ובלי דרשה, רק לסדר המעשה, והוא לשון המשנה על הדין הזה, ואין במשנתינו לשון אחר על זה.
וזה לבד הי׳ כן ביסוד המשנה, והי׳ כן נם לפני ר׳ יהודה ור׳ שמעון ור׳ מאיר, והם נחלקו במה שנחלקו, ונתחבר גם זה אל יסוד המשנה, ונתוסף עליה, כמו שהוא בכל הש"ס וכמו שיתבאר כל זה לכל פרטיו לפנינו.
והדבר להיפך לגמרי שביסוד המשנה אין שם דרשות לפי שיסודי הדברים הנם קבלות, ונסדרו כן, ורק בדברי התנאים יש שם לימודים אם מיסוד המשנה אם ממקום אחר וגם דרשות וזה באמת נתפרש בהמשנה עצמה ככל אשר יבורר לפנינו.
ואחר זה שם במשנה נגעים כאשר ידובר שם עוד הפעם בסדר המעשה, בא עוד הפעם כל סדרי המעשים כמו שנסדרו במקרא, ונסדר במשנה בלשון זה עצמו ויאמר שם:
"והסגיר את הבית שבעת ימים, ובא בסוף שבוע וראה אם פשה וצוה הכהן וחלצו האכנים אשר בהן הנגע והשליכו אתהן אל מחוץ לעיר אל מקום טמא ולקחו אבנים אחרות והביאו אל תחת האבנים ועפר אחר יקח וטח את הבית, אינו נוטל אבנים מצד זה ומביא לצד זה, ולא עפר מצד זה ומביא לצד זה, ולא סיד וכו׳.״
ואך בהשתוממות אפשר לראות איך לא שם הרב פראנקעל לב לדברים פשוטים כאלה, ואיך לא ראה שהכתובים בזה אינם כדי לפרשם, כי אם לשון המשנה מעצם הדין.
ולא ראה כי אחר זה במשנה ז׳ גם לא נתוסף כל מאומה ובא שם:
"בא בסוף שבוע וראה אם חזר ונתץ את הבית את אבניו את עציו ואת כל עפר הבית והוציא אל מחוץ לעיר אל מקום טמא."
ואמנם כי גם לא ראה הרב פראנקעל את אשר בין עיניו, והנה כתב:
"משנה ו׳ אינו הולך לתוך הבית ומסגיר וכו׳ והסגיר את הבית שבעת ימים וכו׳ וראה אם פשה וצוה הכהן וכו׳ הן דברי המקרא, וכו׳ משנה ז׳ בא בסוף שבוע וראה אם חזר ונתץ את הבית וכו׳ הוא לשון המקרא.״
אבל טעה בדברי המשנה כי אין זה לשון המקרא, המשנה רק השתמשה בתוך לשונה בלשון המקרא במקום שהוא עצם המעשה עצמה אבל דברי המשנה אינם לשון המקרא עד שיהי׳ אפשר גם לטעות ולאמר שהעתיקו תחלה לשון המקרא ועל זה הוסיפו פירוש.