עמוד:ספר דורות הראשונים א'.pdf/138

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫הלל הבבלי ובבל בכלל‬

‫טו‬

‬‬‫‬‫ ‫והנה הדבר ידוע כי רב נולד בבבל ונתגדל שם, ורק בגדלותו הלך לארץ‬ ‫ישראל, וגם הוא וכל אבותיו כולם מבבל היו, ועל כן דבר שאין צריך לאמר‬ ‫הוא שהי' רב יודע היטב את כל עניני בבל ומנהגיהם‪.‬‬

‫והתוס' במס' ערכין ד' י' ד״ה י"ח ימים שהיחיד גומר בהן את ההלל כתבו‬ "פי׳ ובשאר ימים אין אומרים אותו כלל וכו׳ וכן משמע בהך דמס' תענית רב‬ ‫איקלע לבבל חזינהו דקא קרו הלילא בר"ח קסבר לאפסוקינהו כיון דשמע דקא‬ ‫מדלגי דלוגי אמר מנהג אבותיהם בידיהם משמע שרב הי׳ סבור שלא היו אומרים‬ ‫אותו כלל״‪.‬‬

‫וכן הדבר‪ ,‬אבל זה עצמו פלא הוא שדבר כזה הבא בכל ראש חדש בצבור‬ ‫לא ידע מזה רב כלל‪.‬‬ ‫ אבל כבר נתבאר לנו בח"ג עמוד ‪ 104‬דרב איקלע לבבל היינו לבבל‬ ‫הישנה, למעלה הרבה ממקום מושב בני ישראל הקבוע‪.‬‬

‫ובבל זו הוא זה עצמו האמור בכתובות ד׳ נ"ד בנגוד לנהרדעא וסביבותיה‬ ‫מושב בני ישראל הקבוע "בבל וכל פרוודהא נהוג כרב נהרדעא וכל פרוודהא נהוג‬ ‫כשמואל״‪.‬‬

‫והמקומות האלה הם את אשר רב שרירא גאון יאמר עליהן "ואתרחק רב‬ ‫לדוכתא דלא הוה ביה תורה והוו ישראל נפישי התם ואפי' איסור והיתר לא הוו‬ ‫ידעי". ‬ ‫אבל מי המה אבותיהם של אלה שיהי' אפשר לאמר עליהם מנהג אבותיהם‬ ‫בידיהם‪.‬‬

‫והלא הם עצמם גם איסור והיתר לא ידעו, ואם הלך כן מימים מלפנים, ‫ועדין לא קבלו את התורה כטעותם של חוקרי אשכנז, מנין ידעו אבותיהם‪.‬‬

‫והרי גם אין זה מנהג אבותיהם שראו כן במקומות אחרים, ומהם ראו וכן‬ ‫עשו, שהרי במקומות אחרים בבבל לא נהגו כן, ורב לא ידע מזה, ובהכרח שזה‬ ‫מנהג אבותיהם במקומות ההם עצמן ורק שם ביחוד קבעו כן‪.‬‬

‫אבל כל הדברים הולכין למשרים ומתפרשין מאליהן, בימים הראשונים היו‬ ‫שם קהלות גדולות מישראל בכל סדרי תורה ומצוה, והיו גם שם ראשים עליהם‬ ‫גדולי תורה שהי׳ ראוי לסמוך עליהם, ובמקום שקבעו הנהגה חדשה גם אין לשנות‬ ‫מנהגם וממטבע שטבעו‪.‬‬

‫ובעניני התפלות ודרכם ומנהגם כבר הי' בימים הראשונים מנהגים שונים‬ ‫(עי׳ ח"ג עמוד ‪ (290‬וכמו שהדבר עוד גם עד ימינו אלה‪.‬‬ ‫ ועל כן מתחלה כאשר ראה רב את מעשיהם מה שלא ראה עוד בכל‬ ‫המושבות הקבועות בבבל, חשב שיעשו כן בטעות מפני שכבר שכחו תורה, והנם‬ ‫עושים כן מעצמם מתוך חסרון ידיעה‪.‬‬

‫אבל כאשר ראה שעושים היכר בין ראש חדש לבין הימים שיש בהן חיוב‬ ‫גמור מן הדין, הבין מזה שאין הדבר משלהם, ואין זה טעות כי אם תקון מחכמי‬ ‫התורה וזה בהכרח ממה שנשאר בידם מהימים הראשונים בעוד שהיו שם הקהלות‬ ‫על מכונם‪.‬‬ ‫ והן דברי הגמ׳ "סבר לאפסוקינהו כיון דחזא דקא מדלגי דלוגי אמר שמע‬ ‫מינה מנהג אבותיהם בידיהם״‪.‬‬ ‬‬‫‬‫