הלל הבבלי ובבל בכלל
סו
זה ודאי כן הוא, וכן באמת עשו האחים והאנשים אשר עמהם, ושר הצבא הנכרי הזה לא הי׳ עליו לדעת פרטי דיני התורה.
אבל הלא זה ודאי שחשב כן, רק מפני שראו לפניהם מכל מעשי היהודים כולם ביום השבת, ומהנהגתם הגדולה בשמירת יום הגדול הזה לכל פרטיו מנוחה שלמה ככל דרכי בני ישראל באין מחסור דבר, מנוחה גדולה ושלמה כזו עד שדן מתוך ידיעתו זאת, שימסרו נפשם לשבי, ולא יניעו יד להלחם עמו.
וכל שרי הצבא האלה משם היו וידעו היטב את כל דרכיהם של בני ישראל היושבים בתוכם.
ואמנם כי גם יותר מזה שלא לבד שידעו את דרכי בני ישראל הכשרים, כי אם שידעו היטב שכן הוא גם דרכי אלה אשר חיו אז על חרבם.
שהרי כבר עבר אז זמן רב על מעשי האחים האלה והאנשים אשר עמם, שכבר היו למחנה גדולה חלוצי צבא, עד שיאזעפוס יאמר שם XVIII, 9, 2 כי ראש שרי הצבא אסף מחנה גדולה מאד ככל אשר הי׳ אפשר לו, ובכל זה נגף הוא לפניהם.
ואין ספק שידעו היטב גם דרכיהם בשדה, דרכיהם במחנה, כי גם שם יקדשו כולם את השבת במנוחה שלמה, ואך על ידי זה טעה.
ובדברי יאזעפוס בא שם שגם אחדים מאנשי אסינעוס חשבו שאסור להם להלחם בשבת, ובודאי כי האנשים האלה אשר חיו על חרבם לא ידעו פרטי דיני התורה, ואם אין זה דברי יאזעפוס עצמו כדרכו לגבב דברים ולשימם בפי אנשי סיפורו, הנה היו גם הם מוכנים למסור נפשם על קדושת השבת, מה שלא היו חייבים כלל משורת הדין.
ומזה לבד כבר נוכל להבין את המעמד הגבוה משמירת תורה ומצוה אשר עמדו עליו בני ישראל בבבל גם היושבים בערי העמים שם.
כי אם אלה אשר יצאו מן הכלל, ויעשו להם משלוח ידם לשלול שלל ולבוז בז, ולאכול חיל זרים מן הגוים אשר סביבותיהם, אלה האנשים מהאספסוף אשר התאוו תאוה ויתלקטו על דגל האחים האלה לחיות במחנה חיי פראות אלה גם הם שמרו שבת כהלכתו לכל פרטיו עד שידעו זה גם כל שכניהם מסביב.
הלא נוכל להבין מזה כי הדבר נשתרש שם בעצמותיהם, עד ששב והי׳ לדבר אשר כל אשר בשם ישראל יכונה, אי אפשר שיעשה אחרת, והתפשט בכל העם מקצה באין יוצאים מן הכלל. והננו מוסיפים לראות כן גם בסוף מעשיהם אחרי זמן מרובה כשש עשרה שנה אחרי זה אחרי אשר כבר גם הומת אסיניעוס הבכור, אשר הלך בדרך טובה ובזמן שנשאר רק אנילעוס לבדו האיש אשר לא זרו תאותיו האיש אשר הלך אחרי מראה עיניו, ובכל זה כאשר מיטראדאטעס הכין עצמו ללחום בם, אף שהוא כבר ידע שהרשות בידם להלחם בשבת, כמו שראו כבר מראשית ימיהם, בכל זה אחז גם הוא בעצה זו, בידעו כי ביום השבת ישבתו וינוחו, ויוכל אז להרגיזם בשבתם שבתם.
וראוי לנו להתבונן גם בחטאת אנילעוס אשר על ידי זה יצא להם כל הרעה, וזה הי׳ כי בעל ארמית, אשר על ידי זה אבדו את הכל.
