8
הורדוס האדומי וממשלתו בארץ יהודה
והחכם גרעץ יאמר "כי כל ההוד והתפארת הזאת מממשלת יהודה עברה ובטלה במות האיש אשר ידע לכוננה ובמות מחזיקה ומעודדה." והנה צייר לו הדבר כאלו הי׳ זה לאסון העם ולאסון לממשלת יהודה בארץ אשר הורדוס כוננה ויחזקה.
אבל הלא הדבר ידוע כי שלוחי היהודים אשר נשלחו לרומא אחרי מות הורדוס הם במלאכות עמם התחננו לפני הקיסר אגוסטוס לעשות כן, והדבר מפורש בדברי יאזעפוס אלטטי׳ XII, 11, 1, 2ובכל אשר יבוא כל זה לפנינו.
ולא לבד השלוחים מארין יהודה השתדלו על זה, כי אם שגם כל נכבדי היהודים בעיר רומא עזרו על ידם בהשתדלותם לפני הקיסר ושרי רומא, בראותם בזה תשועת עמם מיד צר.
ויאזעפוס יאמר שם "השלוחים אשר נשלחו על פי החלטת כל העם היו חמשים אנשים נבחרים, ובעיר רומא עצמה נלוו אליהם שמנת אלפים איש".
והלא מזה לבד נוכל לדעת כי אך טובת האומה אשר הכירו כולם ואשר הי׳ באמת בולט וניכר אז לכל, הביא את כולם יחד להשתדל בזה, לטובת העם בכלל.
אבל מה הי׳ הדבר, זה כלו גנוז ועבר תחת יד כותבי דברי ימי ישראל, שגם לא נתנו לב לחקור הדבר.
סופרי העמים הי׳ להם חקירות כל דברי הימים ההם רק לענין הדורש מהם לראות את בני ישראל ברע, לטשטש צורתם ולהפוך עליהם ועל הנהגתם בלהות.
וסופרי ישראל היו כנאחזים במצודה, ובכל הנוגע לזמן כתבי הקדש, ולכל מעשי הימים מראשית ימי ישראל עד אחר ימי חרבן הבית השני, שם היו להם שרטוטי חוקרי העמים לקו, ולא מצאו עוז לעמוד על רגלי עצמם, לחקור ולדעת, ויסתפקו בשנותם רק את הסגנון אשר גם הוא נהפך אצלם פעמים רבות לרועץ.
כי על כן כל דברי ימינו היו כלא היו, ויהפכו לספורים כרצון איש ואיש וחפצו.
פרק ב.
בירורי הדברים
אמנם כן כי יש בזה טעות כולל בעיקר ענינו של הורדוס בנוגע לארץ יהודה ובכל הנוגע להממלכה אשר יסד.
וימי הורדוס לא לבד שאינם המשך ימי החשמונאים, המשך ימי ממשלה ביהודה, כי אם שהנם תחלת ימי ביטול כל ניר ממשלה ליהודה וישראל, ותחלת ימי החרבן.
ועוד יותר מזה כי יחד עם זה, הנם גם תחלת ימי ירידת כל האומה בכללה בכל ארצות מושבותיהם, גם מעל לגבול יהודה, והנם תחלת ימי הדחיפה הנוראה לאחור אשר ירגיש ישראל בכל עצמותיו גם עד היום הזה.
ונבאר את כל הדברים האלה על הסדר לדעת את מעשי הימים ההם
ולהכיר פניהם.
