הלל הבבלי ובבל בכלל
נה "יעמדו נא שרינו לכל הקהל וכל אשר בערינו ההשיב נשים נכריות יבוא לעתים מזומנים ועמהם זקני עיר ועיר ושפטיה עד להשיב וכו׳.״ והנה היו כבר עם ארצם.
ובכל זה בהעבירם קול בערי יהודה וירושלים היו דבריהם: "כי כל אשר לא יבוא לשלשת הימים בעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה.״
הנה לא שמו להם שם, ולא חשבו עוד את עצמם למאומה, ולא לעומדים לעצמם, כי אם שגם בארץ יהודה עצמה, בישבם על אדמתם, המקדש בבנינו והכהנים בדוכנם והלוים במשמרותם (שם ו׳) וישראל בעריהם וזקניו ושופטיו, וגם שריו עמו, קראו לעצמם על שם אחיהם בבבל, על שם קהל הגולה.
היינו על שם יסוד האומה אשר נשארו על נהרות בבל.
וזה הי' כבר בראשית ימי אנשי כנסת הגדולה.
ומזה נוכל לדעת מה היתה כבר בבל בעת ההיא בימי עזרא, בהימים שכבר פעלו הוא וסייעתו בארץ ישראל, ונוכל להבין מזה, כי האומה בנתה שם ביתה בכל סדרי ישראל ובכל קדשי בני ישראל וכל רוח החיים אשר בה, עד שגם אז היו אך הם בבבל יסוד האומה, ועזרא וסייעתו עצמם קראו לכל בני ישראל בארץ ישראל רק על שם אחיהם בבבל.
ובאלטטי' XI, 8, 5יספר יאזעפוס כי אחרי אשר יצא הכהן הגדול נגד אלכסנדר מוקדן ומצא חן בעיניו, הנה למחרת היום ההוא אסף אלכסנדר את העם שנית ואמר להם כי יגידו לו את בקשתם ממנו.
אז אמר לו הכהן הגדול כי בקשתם היא להרשות להם לחיות על פי התורה והמצוה וכאשר הבטיח לו אלכסנדר את זה, אז בקש ממנו להבטיח כזאת גם להיהודים אשר בבבל ומדי, ואלכסנדר מלא גם את בקשתו זאת.
כי אמנם דבר יהודי בבל נגע ללבבם ככל טובתם הם, אשר היו שם כל ימי הבית השני באלפיהם ורבבותיהם ויהיו למקור ישראל.
ועד כמה דקדקו אז יהודי בבל ומדי אלה בכל דקדוקי מצוות אפי׳ בתקנות דרבנן נוכל לדעת גם מזה כי הנה זמן קרוב אחרי זה פור התפוררה ממשלת אלכסנדר, ובבל ומדי באו תחת ממשלת הסילייקים, ועל זה יספר יאזעפוס אלטטי׳ XII, 3, 1כי מפני היהודים אשר היו בין צבאות מלכי סוריה לא רצו לאכול שמן של עכו״ם צוה המלך לתת להם כסף תחת זה״.
והדברים האלה אמורים על עזי הנפש אשר פניהם הלכו בקרב בין חיל מלך סוריא, ונוכל להבין מזה איך נשמרו כל מצוות ד׳ בתוך היהודים היושבים בעריהם, בקהלות מסודרות שם.
ויאזעפוס באלטטי׳ XVIII, 9, 1בספרו מדבר היהודים בבבל (אשר יבוא בפרק כ״ח) יאמר: "בבבל יש עיר אחת נהרדעא המרובה מאד באוכלסין, ולבד שאר כל מעלות המקום הזה, אדמתה פוריה מאד, והיא בטוחה מפחד אויב כי סביבה ילך נהר פרת והעיר בצורה מסביב ובבטחם על עוז מבצרם עשו שם היהודים את אוצרם הכולל מכל כסף השקלים אשר הרימו לבית ד׳ בירושלים וכל שאר כסף למקדש ויחשבו להם את העיר הזאת לבית האוצר אשר להם במדינת בבל, לעת הקבוע לזה
