108
הלל הבבלי ובבל בכלל ומסרטבא לגרופינא, ומגרופינא לחוורן ומחוורן לבית בלתין ומבית בלתין לא זזו משם אלא מוליך ומביא מעלה ומוריד עד שהוא רואה כל "הגולה" לפניו כמדורת אש.
והנה בימי הבית השני כבר נתבטלו המשואות ובראשונה היו משיאין משואות היינו עוד לפני זה.
ובימי חתימת המשנה היינו בימי רבי כבר עבר ובטל זה מהעולם מזמן רב מאד וכמו שבא על זה הלשון במשנה "בראשונה היו משיאין משואות״ בכל זה קיימו זה במשנה את אשר הי׳ בזמן קדום עם מדינת בבל.
לפי שבשעתו הי׳ זה מדברים הכוללים של האומה בכללה, בהיות בבל עיקר ויסוד האומה בימי הבית השני, ועל כן השאירו זה לדור אחרון את אשר הי׳ נהוג עמהם מלפנים, ככל דברי האומה בכללה, שהשאירו הדברים לדורות לזכר עולם. אבל הדבר ידוע שגם לכל המקומות ממושב בני ישראל הודיעו בית דין זמן החדש והמועדות, ובכל זה לא קנה מקומו לדבר קבוע ומסודר ויעשו זה פעם באופן זה ופעם באופן זה.
והדבר גם לא הוזכר במשנה כל עיקר, לפי שכל המושבות כולם, אפי׳ המקומות שישבו שם באלפי רבבות כפילוסיון ואלכסנדריא, לא נחשבו כי אם כמושבות פרטיות. לא כן בבל אשר נחשב למקום האומה בכללה לבד ארץ ישראל, זה לא לבד שהי׳ לו סדר קבוע ומסודר ההולך על סדרו ושומר תפקידו, כי אם שנחשב לזכרוני האומה, וגם כשעבר ובטל קבעו זה במשנה לדעת איך הי׳ הדבר נהוג ובא.
וענין דברי המשנה "עד שהוא רואה כל הגולה לפניו כמדורת אש״ שהלשון הזה סתם על בבל הבא כן בכל מקום מקורו כבר בימי עזרא.
ובהיות זה גם ענין גדול לעצמו ראוי לבאר הדברים. כי כשנתבונן בדברי הכתובים נראה כי גם אחרי אשר עלו עזרא וסייעתו מבבל לארץ ישראל שכבר הי׳ הבית בנוי ומשוכלל וישראל בעריהם, ועזרא וסייעתו כבר התישבו גם הם בירושלים, בכל זה חשבו את עצמם לא לבד רק כטפל לבני בבל, כי אם שקראו גם את עצמן רק על שם אחיהם בבבל.
והדבר יוצא כן מכל דברי הפרשה הגדולה פרשה ט׳ בספר עזרא ולשון הכתובים.
"וככלות אלה נגשו אלי השרים לאמר לא נבדלו העם ישראל והכהנים והלוים מעמי הארצות וכו׳ כי נשאו מבנותיהם להם ולבניהם והתערבו זרע הקדש בעמי הארצות וכו׳ וכשמעי את הדבר הזה קרעתי את בגדי וכו׳ ואלי יאספו כל חרד בדברי אלקי ישראל על מעל הגולה וכו׳ ויעבירו קול ביהודה וירושלים לכל בני הגולה להקבץ ירושלים וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה וכו׳ ויעשו כן בני הגולה ויבדלו עזרא הכהן וכו׳." והנה הדבר הי׳ אחרי אשר המקדש כבר נבנה ונתחנך מזמן רב, ככל אשר בא בכתובי עזרא לפני זה והעם ישבו בכל ערי ישראל, כמו שבא גם בפרשה זו עצמה מהענין הזה.