עמוד:יוסף יהודה הלוי טשארני. המסעות בארץ קוקז ובמדינות אשר מעבר לקוקז. 1884.pdf/50

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה


── 45 ──


.6 №

פ"נ האיש פנואל ב"ר עבדיאל יום ש"ק עשרים ושלשה לחדש טבת שנת תרי"א לפ"ק. (=1851) [1].

.9 №

פה נקבר האיש הנכבד הנגיד הוותרן המרומם כ"ש רבי אבשלום בן חנוכה הנפטר לבית עולמו יום ראשון בשבת אחד עשר לחודש תשרי שנת תרכ"ב לפ"ק. (=1862) [2].

.7 №

פה נקבר האיש הוותרני והנגיד הלקיה בן חנוכה שנפטר לבית עולמו יום ה' בשבת ט"ז לחודש כסליו שנת תרי"א לפ"ק. (=1851) [3].

.10 №

פ"נ זלפה בת אבשלום שנת תרכ"ג לפ"ק. (=1863).

.8 №

פ"נ מ' אלישבע בת זרובבל ה'תרי"א לפ"ג. (=1851).

.11 №

פ"נ האיש הנשיא והנגיד והוותרן והוותיק והעניו והחסיד נוריאל במ' יהונתן שהלך לבית עולמו ביום ש"ק שהוא ט' לחודש טבת שנת תרכ"ד לפ"ק. (=1864) [4].

יצאתי משדה הקברות וישבתי עם אנשי על החמורים ורכבנו העירה, השמש נטה מערבה בבואנו בשלום דרבנדה. בבואי הביתה באה גברת הבית לקבלנו בשלום ואמרה: הגיע העת לאכול פת ערבית. מן רשימות המצבות אשר בשדה הקברות שלא אבא-סבא נוכל לשפוט, כי דברי הקבלה אשר בידי זקני דרבנד, שנתישבו קרוב לשתי מאות שנה בכפר אבא-סבא נכונים הם, כי משנת התמ"ז (1687 לס"ה) זמן החרות על מצבה 1 №, עד שנת התרכ"ז (1867) זמן בואי לדרבנד חלפו 180 שנים; ומן חרבן אבא-סבא אשר היה לפ"ד הקהל בשנת התקנ"ז (1797) או לפ"ד סופרי דברי הימים הנ"ל בשנת התקנ"ט (1799) שתי שנים אח"כ, אשא אז נתישבו בני ישראל בדרבנד, עד שנת בואי לדרבנד התרכ"ז חלפו 68 שנים, או לפ"ד הקהל 70 שנים (אינני יודע אצל מי הטעות בשתי השנים או אצל סופרי דברי הימים או אצל היהודים). מזמן החרות על המצבה הראשונה אשר בשדה הקברות החדש (התק"ץ = 1830 לס"ה) נראה כי עד שנת 1830, זמן 39 שנים מן חרבן אבא-סבא, לא היה לישראל בית קברות אצל העיר, ונשאות תמיד את מתיהם שבעה ווערסט בערך אל שדה הקברות הישן אשר בכפר השמם הנ"ל, כפי הנראה מרשימת המצבות החדשות אשר בשדה הקברות של אבא-סבא; אבל מסופק אנכי אם המצבה המסומנת אצלי 1 № ממצבות אבא-סבא אם היא הראשונה? יען כי מצאתי שם מצבות אבנים עתיקות בלי כתבות כלל, ואולי ישבו בני ישראל שם

  1. ^ צ"ל 1850.
  2. ^ צ"ל 1861.
  3. ^ צ"ל 1850.
  4. ^ צ"ל 1863.