── 22 ──
ביום ש"ק ד' תמוז (22 יוניוס 1840) היה בבית התפלה הזה ר' אברהם פירקאוויץ המכונה אב"ן רש"ף חכם הכולל של הקראים, וכן יספר בספרו (אבני זכרון צד 50): "בשבת בבוקר הלכתי אל בית כנסתם והתפללנו שם כדי לראות מנהגיהם, וראיתי שמנהגיהם לא כמנהגי האשכנזים, ולא כמנהגי הספרדים וקירימיים (יהודי קרים), וגם לא כמנהגי הקראים. בעת התפלה כולם יושבים על הארץ, רק המתפלל ומד אצל הדוכן ומתפלל, וכמעט כלם שותקים רק קצתם מתפללים כאלו בלחש, ומגמת פניהם אל המערב, ובהוציאם ספר התורה קראו אותי ראשון במקום כהן, כי אין בהם כהן ולוי כלל, ואת אהובי ר' יצחק [1] קראו במקום לוי, ואחריו את אברהם העברי בעל אושפיזנו, כי הוא בעיניהם כדמות ראש, ואחריו קראו את ר' אפרים בן חנינא, ואחריו קראו לנסים בן שרביט המפטיר, סך הכל חמשה אנשים (?) כנגד חמשה חומשי תורה ופרשת היום פ' קרח, והקורא לבדו קרא מראש ועד סוף. ואזני כל העם אל התורה, וכל הקהל יושב על הארץ, ואין דובר דבר אפילו בלחש, והמפטיר קרא את ההפטרה לבדו כמו בקראים, ומיד אחר ההפטרה שמו סה"ת לתוך הארון ויצאו כלם מבית הכנסת לבתיהם". -- ובזמני ראיתי שם שעלו שבעה אנשים לתורה, ולא יצאו מבית התפלה תיכף אחר קריאת התורה, כי אם אחר תפילת מוסף, והמפטיר אשר קרא בעצמו את ההפטרה הוא לא רק מנהג הקראים בלבד, כי אם גם מנהג הרבנים בכל תפוצות ישראל (כי גם אצל הרבנים במקומות יקרא המפטיר בעצמו, ובמקומות יקרא הקורא בתורה את ההפטרה, והכל לפי המנהג), ושאר מנהגיהם ראיתי כלם כמנהג אחיהם הספרדים. אצל בית הכנסת חדר גדול מיוחד והוא בית המדרש או בית הספר לילדיהם, ושם יושב הרב החכם על הארץ וכל הילדים בעגול מסביב גם כן על הארץ ורגליהם תחתיהם, והוא יתרגם את התורה בשפה המדוברת אצלם והיא שפת פרס קדומה או שפת טאָט. גם ילמד אותם הרב החכם מלאכת הכתיבה, והכתב שלהם הוא כתב אשורית מעורב עם אותיות של כתב רש"י. עם הגוים שכוניהם ידברו היהודים שפת קומיקית, והרב החכם דבר עמדי בלשון הקודש. בבית הספר היו בזמני עד ארבעים תלמידים.
היהודים יבחרו לרב עליהם איש אחד מתוכם או ממקום אחר, היודע תורה ודיני שחיטה ובדיקה, ויכול לסדר קדושין וגטין ולנהג את העדה ע"פ דיני ומנהגי דת הרבנים, והיודע גם ללמד את ילדיהם ולהתפלל לפני התיבה. האיש היודע כל אלה יבחרו אותו על משך שנה אחת, ואם ימצא חן בעיניהם יכול להשאר אצלם תמיד, מלבד הרב החכם יש להיהודים שלשה נבאים הנבחרים מכל הקהל והם הנכבדים מזקניהם, אנשים ישרים ויודעי ספר, וחובתם להשגיח על צרכי בית הכנסת ובית הספר ולאסוף כסף מן הקהל לדברים נחוצים, והם ביחד עם הרב משתדלים בכל צרכי ציבור באמונה. וגם חובתם לשפוט כל דברי ריב ומדון ועניני משפחה שלהם. לפנות ערב התאספו כל זקני וראשי הקהל בבית ר' עבדיאל בעל הבית שלי לקבל את פני בשלום ובברוך הבא. כלם ישבו על הארץ כמנהגם, ועל השאלות אשר שאלתי אותם נתנו לי תשובתם כדברים האלה:
- ^ הוא הבחור הקראי יצחק מירישקאן אשר נסע עם אב"ן רש"ף לדרבנד והיה עוזרו במלאכת אסיפת הקדמוניות לקראים. ה.
