פעול ר"ל אל המדות המתברכות מהבורא ית'.
וכך מצאתי בס' אחד שחבר ה"ר אליעזר מגרמישא ז"ל זה לשונו: לכך תיקנו בחתימת כל ברכה בא"י לשכינה וכל שלא ידע זאת החכמה המופלאה כשיכוין תפלתו אל יהי מהרהר למי מכוין לבו רק לאביו בשמים וכן ראיתי בכתב ר' יהודה החסיד ששלח לבנו עכ"ל הרב ז"ל.
א"כ מובן מכאן שלשון ברוך אינו על הבורא ממש אלא על המקבל מהבורא. ובעבור כי הבורא נמצא בתוכם ממש על כן אין לקצץ ולומר כי עשרה מלכים הם שפועלים בכלים אלא אחד הוא הפועל בכלם כמבואר בס' יצירה שאומר ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכלן ממעון קדשו ועד עדי עד אחר שהזכיר כל העשר ספירות אמר אע"פ שהמדות הם עשר יחיד הוא הבורא ית' המושל בכלן כאשר בארנו.
עוד יש לנו ראיה רביעית ממה שכתוב בתפלת ר' נחוניא בן הקנה ע"ה המיוסדת על הספירות שבכל ספירה וספירה כשזוכר אותה משים בה בי"ת שאומר אהדרך בספירה הראשונה שהיא כתר עליון וכו' ותדקדק מאד מדוע לא אמר אהדרך ספירה ראשונה וכו' אלא לא דבר מן הספירה שהיא כמו מלבוש אלא על הנשמה שבתוכה דבר כלומר אהדרך הבורא שאתה נמצא בספירה הראשונה ומזהרירותה נעשה לו כמין מלבוש מאור מופלא ומעמודי אור שהם להבדיל בין אלף אלפי אלפים לאין חקר כמו הגוף לנשמה.
ושמא על כן קראו הבורא ית' וית' נשמה לנשמות כלומר נשמה לספירות שהם דברים דקים ועמודי אור מצוחצחין ואין לדקותם תכלית כמו הנשמה שהיא בגוף האדם א' אפשר לדעת והוא ועוד אמר החסיד בתפלתו מדת רחמים עלינו התגלגלי לפני קונך תחנתנו הפילי וכו' הנה ששם חלוק בין המדה ובינו ית' וית'.
וגם בס' זהר הגדול אמר על פסוק בראשית: על האי כתיב היתפאר הגרזן על החוצב בו וכו' הנה שתאר פעולת המדות לערכו ית' וית' בערך האומן בכליו וזאת היא ראיה אמתית יותר מכלן וכו'.
וכן כתב הרמ"בן ז"ל כמו שכתבנו וזה לשונו: הרוצה להתחכם ידרים וכו' פי' ידרים יכוין למדת הימין לבקש משם את מלך מלכי המלכים וכן פי' יצפין לבקש אותו משם. הנה דברי הרב ז"ל מכוונים כדברינו שאינו אומר יכוין אל המדה אלא אל הבורא שיפעול אליו במדה הצריכה לו וכו' ומצאתי סיוע לדברי בענין המדות והספירות ממה שמצאתי כתוב לאחד
