האורח: לא כן אדוני,אבל עקר כוונתי להראות לך באצבע כי אחד מן המקובלים הקדמונים היה מאמין שאין לספירות אלהות חלילה, אבל הן כמו פקידי המלך העומדים לעשות רצונו לכל אשר יצוום; והנה בינו ובין רבנו בחיי מחלוקת בלא ספק בעקר שהכל תלוי בו ואיה הקבלה?
המחבר: אם כן אני אומר ששגיתי במה שהבנתי מדברי רבנו בחיי, ושהוא מימיו לא נתכוון לומר שהספירות הן הן האלהות.
האורח:אין זה מדרך בעל שכל, אחר שאין דברי הרב מתפרשים כלל אם לא יאמין שהספירות הן אלהות; כי מה יהיה טעם ליו"ד של בוראיך ולי"וד של אלהים, אחר שהפריד השם הזה לשתי מלות, אל הם? הלא כוונתו נראית מתוך דבריו שיש שם עשרה דברים שהם אלהות.ועתה לכה נא אתי אל מקום אחר ואראה אחד מקדמוני המקובלים ומחשוביהם אומר בפירוש כי הספירות הן עצם אלהות: קח נא ס' מערכת האלהות. ואקח הס' ויקרא בו האיש לפני בסוף מערכת השמות (דפוס פירארה דף מ"ג ודף נ"ז) דברים האלה :עוד יש לדעת כי ענין האצילות אשר זכרנו ואשר אזכיר עוד ממנו בעבודת הסדר איננו ענין שנשתנה או שנתחדש במאציל או בנאצל דבר אשר לא היה טרם האצילות חלילה, כי כבר זכרנו כי האצילות שהם הספירות הוא האלהות ית' וכו' וכו'. והבן העקר הזה כי הוא עקר כל העקרים ויסוד כל הבנין, עם מה שנזכיר תמיד בעבודה הזאת כי עשר ספירות האלה הן הן האלהות ית' כאשר זכרנו, ושהאלהות מיוחד בהם בלי פירוד ושנוי, והוא יסוד כל הבנין עכ"ל. האין דעתו מבוארת שהספירות עצם האלהות? ועתה למען תדע היש בין המקובלים מחלוקת, קרא נא דברי המפרש, ר' יהודה חייט, בהקדמתו. ויקרא בה האיש כדברים האלה: וגם שראיתי הס' הזה כלו מחמדים קב ונקי ויש לו עשר ידות על הספרים האחרים מספרי הקבלה, כי כלם מדברים בספירות הקדושות אחד המרבה ואחד הממעיט ואת הדלת סגרו, והוא קם לפתוח את המנעול ואמר זה השער לה' צדיקים יבאו בו. ובקצת מקומות חפצתי לוכח בעקרים גדולים אשר הם שרשים מיוחדים ורשומים בקבלה הקדושה, ורב המקובלים הולכים בהם נעים ונדים, ואזרתי
