526
קדושי כסף ודברי סופרים בכלל
הכהנים הלוים ואל השופט אשר יהי' בימים ההם ודרשת והגידו לך את דבר
המשפט ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך מין המקום ההוא אשר יבחר ד'
ושמרת לעשות ככל אשר יורוך וכו'״.
ולשון המשנה בסנהדרין י״א משנה ב׳:
״שלשה בתי דינין היו שם וכו' ואם לאו אלו ואלו באים לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שממנו יוצאת תורה לכל ישראל וכו'״.
ולשונו של ר׳ יוסי בברייתא סנהדרין פ"ח:
״נשאלה שאלה בפניהם אם שמעו אמרו להם ואם לאו עומדין למנין רבו המטמאין טמאו רבו המטהרין טהרו״.
והדברים מפורשים ״ואם לאו״ היינו שלא שמעו ולא קבלו, עומדים למנין רבו המטסאין טמאו רבו המטהרין טהרו.
ואז אם הוכרע לטמא הרי זה אסור דבר תורה והרי הוא ככל איסורי תורה.
וכן הוא במשנה חולין ד׳ נ"ט (הבאנוה לעיל עמוד רנ״ח עם דברי הגמרא עליה ועם פירש"י ולשונו של הרשב"א בחידושיו):
״סימני בהמה וחי' נאסרו מן התורה וסימני עוף לא נאמרו אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף טהור וכו׳".
והיינו שנשאלו בית דין הגדול של כל ישראל בימים היותר ראשונים על ספיקי עופות אם הם בכלל טהורים או בכלל טמאים, והכריעו על פי התורה על ידי מה שחקרו ומצאו ההפרש שיש בין נשר שמנה הכתוב בטמאים לבין תורין שמנה הכתוב בטהורים ונמצאו מוחלקים בארבעה סימנים אלו ועל פי זה הכריעו לטמא את אלה ולטהר את אלה.
והדבר נמסר כן לדורות ״אבל אמרו חכמים כל עוף הדורס טמא כל שיש לו אצבע וכו' טהור״.
ועל פי זה אף שאמרו זה חכמים אבל מכיון שהכריעו מתוך דברי התורה בנוגע ללא תעשה של תורה הרי זה מעתה דין תורה גמור.
וכל עוף הדורס טמא ולוקין עליו, וכל שיש לו אצבע יתירה וזפק וקרקבנו נקלף ואינו דורס טהור ומותר לאכול אותו.
וכן ממש הוא בקדושי כסף, עצם דין התורה המפורש הוא שאם ירצה איש לקחת אשה יקנה אותה תחלה בפני עדים.
וביאה ושטר עולים מדברי התורה שהם קונים, וכיון שהכריעו בית דין הגדול של כל ישראל שגם כסף קנין הוא לקנות בו, הרי הוא אחר זה קנין גמור וקונה מן התורה והרי היא אשת איש גמורה לכל דיני התורה.
והוא ממש כמו דבר השיעורין למאן דאמר בירושלמי חגיגה פרק א׳ ובבבלי יומא ד׳ פ׳ דחכמים הם שנתנו השיעורין, ובא בבבלי שם:
״אמר ר׳ אלעזר האוכל חלב בזמן הזה צריך שיכתוב לו שיעור שמא יבוא בית דין אחר וירבה בשיעורין וכו׳ אמר ר' יוחנן שיעורין ועונשין הלכה למשה מסיני עונשין מכתב כתיבי אלא הכי קאמר אמר ר׳ יוחנן שיעורין של עונשין הלכה למשה מסיני וכו'״.
