הקבלה והדרשות
רמב
ובעמוד 92 הערה 9יאמר:
"כבר כתבנו בפרק א' שמלת מדרש נופל על הדרשה הנצמדת למקרא וזה הוא ההבדל בין מדרש ובין הלכה״.
ולא הבין פראנקעל דברי הערוך כלל, זה ודאי שהלכה אינה מדרש, ומלת הלכה תכלול רק הלכה מופשטת.
אבל הערוך לא בא לאמר לנו מה יכלול מלת ״הלכה״ שזה ידוע, כי אם לפרש לנו מאין בא השם הזה, ומדוע יקרא זה בשם ״הלכה״,
ועל כן יפרש זה ויאמר לנו כי על כן תקרא הלכה מופשטת בשם זה של ״הלכה״ מפני שהם דברים שהם הולכים ובאים מקודם, כלומר קבלה, או דבר שישראל מתהלכין בו, שגם זה ענינו דבר קבלת ישראל, אשר זו היא הדרך אשר ילכו בה כל העם מימי עולם,
כי על כן הנה דברי המשנה ״הלכות שבת הלכות מרובות״ אינם דרשות מרובות, והדרשות בעניני שבת, כי אם הקבלות.
ועל כן הנה כל דברי המשנה פרושים לפנינו לאמר:
הקבלות בשבת ובחגיגות הרגל ובמעילות הנם כהררים התלוים בשערה לפי שדברי הכתובים מעטים והקבלות מרובות,
אבל בדיני ממונות והעבודות הטהרות והטומאות ועריות שם יש בתורה מפורש כל הדברים לפרטיהם, והקבלות סמוכים אצלם ועליהם, בכל פרט ופרט.
והיינו כי בכל הדברים האלה נתפרש בתורה מפורש לא רק הכלל לבד כמו אצל שבת ״לא תעשה כל מלאכה״ כי אם גם הפרטים לפרטיהם,
כמו בנזקין, בשומרים דיני שומר חנם שוכר ונושא שכר והשואל, חיובי נזקי רגל לעצמם נזקי שן לעצמם, וקרן לעצמו, תם ומועד, חיובי אדם לפרטיהם בהזיקו על ידי אש לעצמו, ועל ידי בור לעצמו, וכי יכרה או יפתח, דיני מציאה ואבידה בפרטיהם, דיני מכירת קרקע בכל אופני הערים בתי ערי חומה ובתי החצרים ומטלטלין ואונאה בהן לעצמם, דיני פקדון וגניבה וגזילה ועושק, דיני תשלומי כפל וארבעה וחמשה ודיני שבועה וכו'.
ובקרבנות גם כן לא בא בתורה רק הכלל, כי אם כל פרטי לפרטיהם, דיני עולה לעצמם, ודיני חטאת לעצמם, דיני אשם ושלמים ותודה עולה ויורד ואשם תלוי, קרבנות נזיר מצורע ויולדת, שעת יחיד נשיא כהן גדול וסנהדרין, רגלים שבתות ויום הכפורים, ובכל אחד מפורט דיני זריקת דמו בחוץ ובפנים, וכל דיני אכילתן, וממה הם באים אם זכר או נקבה, וכל דיני מנחות לפרטיהם, דיני מחבת לעצמו ודיני מרחשת וחרבה לעצמם, ומנחת העומר ומנחת נסכים ומנחת סוטה וכו׳.
וכן כל פרטי פרטים של טומאה, אם טומאת מת או טומאת נבלות, שרץ, זב וזבה נדה יולדת ומצורע, נגעי אדם לכל פרטיהם, ונגעי בתים לכל דיניהם הם, ונגעי בגדים לפרטיהם הם וכל פרטי דיני טומאת כלים וטומאת אוכלין, והכשר וכל הטומאות לפרטיהם מגע משא אהל ומדרס וכו'.
וכן גם בעריות כל אחת ואחת מן העריות ופרטי דיניהם מחיוב כרת ומיתה.
