הקבלה והדרשות
רלז
ובמס' עירובין ד' מ״ט בא ביסוד המשנה:
״מי שבא בדרך וחשכה לו והי' מכיר אילן או גדר ואמר שביתתי תחתיו לא אמר כלום שביתתי בעיקרו מהלך ממקום רגליו ועד עיקרו אלפים אמה וכו׳ אם אינו מכיר או שאינו בקי בהלכה ואמר שביתתי במקומי זכה לו מקומו אלפים אמה לכל רוח״.
״עגולות דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס וחכמים אומרים מרובעות כטבלא מרובעת כדי שיהי׳ נשכר לזויות״.
ועל זה בא בגמ׳ דף נ״א:
״הני אלפים אמה היכן כתיבי דתניא שבו איש תחתיו אלו ארבע אמות אל יצא איש ממקומו אלו אלפים אמה, מנא לן אמר רב חסדא למדנו מקום ממקום ומקום מניסה וכו׳ דכתיב ומדותם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה וכו׳״.
ועל כל זה בא שם אחר זה על ״עגולות דברי ר׳ חנינא בן אנטיננוס״:
״אלפים אמה עגולות ור׳ חנינא בן אנטיגנוס מה נפשך אי אית ליה גזירה שוה פיאות כתיבן אי לית ליה גזירה שוה אלפים אמה מנא ליה לעולם אית ליה גזירה שוה ושאני הכא דאמר קרא זה יהי׳ להם וכו׳ ורבנן תני ר׳ חנני׳ אומר כזה יהיו וכו׳״.
והדבר ידוע דגם כל דין אלפים וכל דין ד׳ אמות אינם כי אם מדרבנן, בכל זה באו בזה כל הלשונות כולם אשר נכשלו בהם החוקרים בהבנתם, ובא גם ״מנא לן״ והלשון ״הני אלפים אמה היכי כתיבי״ וכן ״אי אית ליה ג״ש אי לית ליה גזירה שוה״ וכן ״שאני הכא דאמר קרא״ וגם הקשו ״ורבנן״.
לפי שכן הדבר שדנו ברמזי דקרא אף שהדבר אינו אלא מתקנה דרבנן, כאלו הי׳ זה לימוד גמור.
ואם בתקנה מדרבנן עשו כן אף כי בדבר אשר הוא עצמו מדאורייתא גמור, ומקובל בפי׳ המצוה וגדר ענינה בקבלת כל ישראל, כשמצאו על זה רמז בתורה וסמבו ענין לו.
ועי׳ תוספתא תרומות פרק ה׳:
״אמר ר׳ יוסי מנין לתרומה שהיא אחד מחמשים שנאמר (במדבר ל"א) וממחצית בני ישראל תקח אחד אחוז מן החמשים וגו׳ אף מה שאחזתי לך ממקום אחר הרי הוא כזו מה זו אחד מחמשים וכו׳ מנין שאם תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה שנאמר ([[יחזקאל מה|יחזקאל מ"ה) זאת התרומה וכו׳״.
והדבר ידוע כי מדאורייתא אין לתרומה שיעור, וכל השיעורים עין יפה אחד מארבעים בינונית אחד מחמשים וכו' אינם כי אם מדרבנן.
ובגמ׳ חולין ד' קל"ז ״גופא רב ושמואל דאמרי תרוייהו וכו׳ והאנן תנן תרומה עין יפה אחד מארבעים וכו׳ והאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי דאוריית׳ בדשמואל (דחטה אחת פוטרת) דרבנן בדאורייתא (בתרומת דגן) אחת מארבעים וכו׳״.
והוא דבר שאין חולק בו דמדאורייתא אין לתרומה שיעור,
בכל זה יאמר ר׳ יוסי ״מנין לתרומה שהיא אחד מחמשים שנאמר וכו׳״ ויאמר גם זאת ״מנין שאם תרם ועלה בידו אחד מששים שתרומתו תרומה וכו׳״.
