472
הקבלה והדרשות
כנדה מה נדה מטמאה באבן מסמא אף עכו"ם מטמאה באבן מסמא ורבנן סברי כשרץ מה שרץ וכו' ולר' עקיבא למאי הלכתא איתקש לשרץ למשמשי' ולרבנן למאי הלכתא איתקש לנדה למשא ולוקשה רחמנא לנבלה אין הכי נמי אלא מה נדה אינה לאיברין וכו' ואלא הא דבעי רב חמא בר גוריא עכו״ם ישנה לאיברים או וכו' תפשוט ליה וכו׳ ור' אלעזר אמר באבן מסמא דכולי עלמא לא פליגי וכו' כי פליגי במשא ר' עקיבא סבר כנדה וכו' ורבנן סברי כשרץ וכו׳ ור' עקיבא למאי הלכתא איתקש לשרץ למשמשיה ורבנן למאי הלכתא איתקש לנדה מה נדה אינה לאיברים וכו' ור׳ עקיבא למאי הלכתא איתקש לנדה למשא לוקשה לנבלה וכו׳ כמאן אזלא הא דתניא כל הטומאות המסיטות טהורות חוץ מהסיטו של זב שלא מצינו לו חבר בכל התורה כולה לימא דלא כר׳ עקיבא דאי כר׳ עקיבא איכא נמי עכו"ם אפי׳ תימא ר׳ עקיבא וכו׳ ורבנן למאי הלכתא איתקש לשרץ דלא מטמאה במשא לנדה דאינה לאיברים למת דלא מטמאה בכעדשה אימא לחומרא למאי הלכתא אקשה רחמנא לשרץ לטמויי בכעדשה לנדה לטמויי באבן מסמא אקשה רחמנא למת לטמויי באהל טומאת עכו״ם דרבנן היא וקולא וחומרא לקולא מקשינן לחומרא לא מקשינן״.
והנה לפנינו סוגיא גדולה ורחבה ועמוקה מדרשות ולימודים בכל סגנונם, ודומיות ואתקפתות, ואליבא דתנאי, אליבא דר' עקיבא כך וכך ואליבא דרבנן כן וכן, ובלשונות כאלו ״אקשי רחמנא״ ״ולמאי הלכתא אקשה״ אף כי הדבר ידוע ומוסכם באין חולק שטומאת עכו"ם דרבנן, ובסוגיא זו עצמה גם כן מבואר כן.
וכל זה מפני שכיון שמצאו להדרבנן סמך בתורה סמכו זה משם, ומכיון שסמכו הדבר בדברי הקרא דנו כן בכל דרכי הלימודים.
ועי׳ ברכות ד׳ כ"א:
״ר׳ יהודה אומר מברך לפניהם ולאחריהם למימרא דקסבר ר׳ יהודה בעל קרי מותר בדברי תורה והאמר ר׳ יהושע בן לוי מנין לבעל קרי שאסור בדברי תורה שנאמר והודעתם לבניך ולבני בניך וסמיך ליה יום אשר עמדת וכו' מה להלן בעלי קריין אסורין אף כאן בעלי קריין אסורין וכי תימא ר' יהודה לא דריש סמוכים והאמר רב יוסף אפי׳ מאן דלא דריש סמוכין בכל התורה במשנה תורה דריש דהא ר׳ יהודה לא דריש וכו׳ ובמשנה תורה דריש ובכל התודה כולה מנא לן דלא דריש דתניא וכו׳ ובמשנה תורה מנא לן דדריש דתניא וכו׳ אמרי אין במשנה תורה דריש והני סמוכין מיבעי ליה לאידך דר׳ יהושע בן לוי דאמר ר׳ יהושע בן לוי וכו׳״.
והדבר ידוע שכל דבר בעל קרי אסור בדברי תורה אינו אלא מדרבנן מתקנת עזרא, כמו שהוא בבבא קמא ד׳ פ"ב.
ולשונו של רש"י ז"ל במשנה ד' כ׳ שם "בעל קרי מתקנת עזרא ואילך שתקן טבילה לבעלי קריין לעסוק בתורה וכו׳״.
ובכל זה מכיון שמצאו לזה סמך בדרשא דקראי דנו בזה ככל דברי הדרשות כולם.
אף שזה ודאי שלא מזה בא הדין כי אם להיפך שעל התקנה מצאו אחר זה סמך מדרשא דקרא.
