הבריח התיכון ר' עקיבא
רלד
לפי שר׳ עקיבא הי׳ שונה בזה מכל חביריו לפי שהוא שימש בשני דורות,
ויהי מלפני ימי החרבן עד אחרי ביתר הבריח התיכון המבריח מן הקצה אל הקצה.
ועי׳ כן מחלוקת פה אל פה עם ר' אליעזר פאה פרק ז׳ משנה ז׳:
״כרם שכולו עוללות ר׳ אליעזר אומר לבעל הבית ר' עקיבא אומר לעניים, אמר ר׳ אליעזר כי תבצור לא תעולל אם אין בציר מנין עוללות אמר לו ר׳ עקיבא וכרמך לא תעולל אפי׳ כלו עוללות אם כן למה נאמר כי תבצור לא תעולל אין לעניים בעוללות קודם הבציר״.
ובפסחים פרק ט׳ מ"ו ״אמר ר"י שמעתי שתמורת פסח קריבה וכו׳ אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳״.
וביבמות פרק ח׳ מ"ד ״אמר ר׳ יהושע שמעתי שהסריס חולץ וכו' והסריס לא חולץ וכו׳ אמר ר׳ עקיבא אני אפרש וכו׳ ר׳ אליעזר אומר לא כי וכו׳״.
ובע"ז ד׳ מ"ה: ״דתניא ר׳ אליעזר אומר מנין לעוקר עכו"ם שצריך לשרש אחריה ת"ל ואבדתם וכו׳ אמר לו ר׳ עקיבא והלא כבר נאמר אבד תאבדון אם כן מה ת"ל וכו׳״.
ואין תכלית דברינו לציין מקומות אשר נחלקו ר׳ אליעזר ור׳ עקיבא יחד, אשר המעיין ימצא כאלה וכאלה.
ענין דברינו הוא רק להעיר שנחלקו יחד פה אל פה כחבירים גמורים, וזה בהכרח הי׳ כבר בזמן הראשון אחר החרבן ובראשית ימי יבנה כי בערך כשלש עשרה שנה אחר החרבן כבר לא ישב ר׳ אליעזר בין החכמים.
פרק ז.
הקבלה והדרשות.
בעמדנו על הפרק בסוף ימי הדור הגדול הזה, מראשית ימי יבנה עד לפני ימי ביתר, עלינו לדבר בזה דברים אחדים בנוגע להדרשות אשר באו על הרוב בפי בני הדור הגדול הזה, בספרא ספרי ומכילתא ובברייתות בגמ׳ וכגמרא לפרש דבריהם מתוך דרכי הדרשות.
רבותינו הראשונים חשבו זה לחקירה שאינה נוגעת אל ההלכה, ועל כן בכל גודל ערכה לא נגעו בה, כי אם בדרך שקלא וטרי׳ בנוגע להמקום ההוא אשר עמדו בו כל פעם, אם לפרש או לתרץ.
אבל לא עשו מזה חקירה שלמה כללית לברר לנו הדבר ככל טיב דרכם בהלכה.
והרמב"ם ז"ל והרמב"ן ז"ל אשר נגעו בזה בס׳ המצוות בשורש השני בדרך חקירה כללית, היו דבריהם בזה רק מתוך השקפה של מנין המצות, מה יש למנות במספר תרי"ג מצוות, ומה הוא דבר שאף שהוא דאורייתא אינו בא בתוך חשבון המספר הזה.
והדברים פשוטים שזה שרצו לאמד ר״ט רבו הוה היינו בימים הראשונים כי ר׳ טרפון לא מש מתוך האהל מילדותו, ובימי החרבן הי׳ ערך ארבעים שנה ועל כן בראשית ימי ר׳ עקיבא יכול להיות שקבל גם מר׳ טרפון דברים הרבה.
וידוע שאח״ז אמר ר״ט על ר״ע ״כל הפורש ממך כאלו פורש מחייו״.
