לדלג לתוכן

עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/20

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫בן הנשיא ובית הנשיאים באושא‬

רכה

‫ ואיך יעלה על הדעת כי אחר פטירתו של רבן גמליאל במקומו של רבן גמליאל ביבנה, ובישבם שם בבית הוועד (כמו שבא ״אמר לו ר"ע״) רצה ר׳ יוחנן בן נורי לשנות דבר הקבוע לרבים בבית הוועד ביבנה.

אבל כן הדבר כי לא הי׳ זה ביבנה וביהודה, כי אם באושא בארץ הגליל.

והי' בזה חילוק מקומות כמו שהי׳ הדבר כן בכמה וכמה דברים בתפלה כמו שכבר נתבאר לנו פעמים רבות.

ועל כן בבואם עתה מארץ יהודה לארץ הגליל, ובמצאם שם מנהג אחר מאשר נהגו ביהודה וביבנה, נחלקו ר׳ יוחנן בן נורי ור׳ עקיבא איך הוא מעיקר הדין,

שר׳ יוחנן בן נורי סובר שמעיקר הדין הוא כמו שנהגו בהגליל ובאושא, ועל כן אפשר להניחם בהגליל כמנהגם גם לכתחלה,

ומה שנהגו אחרת ביהודה הוא רק לתוספת מצוה לתקוע נם במלכיות ועל כן כוללה במקום שתוקעין.

ור׳ עקיבא סובר שעיקר הדין כפי מה שנהגו ביהודה וביבנה.

והדברים מפורשים כן גם בירושלמי ומיד אחר המשנה בא שם:

״ביהודה נהגו כר׳ עקיבא ובגליל כר׳ יוחנן בן נורי, עבר ועשה ביהודה כגליל ובגליל כיהודה יצא״.

והדבר פשוט שזה שאמרו ביהודה נהגו כר׳ עקיבא הכונה עוד לפני המחלוקת של ר׳ יוחנן בן נורי ור׳ עקיבא,

שהרי רבן שמעון בן גמליאל יאמר ״לא היו נוהגין כן ביבנה״ ואחר זה ״כך היו נוהגין ביבנה״ היינו כמו שפירש רש״י ז"ל שם:

״לא כך היו נוהגין ביבנה בימי אבא כשהיתה סנהדרין שם״.

ומבואר שדבריו אחר זה ״כך היו נוהגין ביבנה״ היינו בימי רבן גמליאל והסנהדרין שם.

ועל כן הנה דבריהם ״ביהודה נהגו כר׳ עקיבא״ מבואר מעצמו שהכונה לפני מחלוקת ר׳ עקיבא ור׳ יוחנן בן נורי, וכן הם הדברים ״בגליל נהגו כר׳ יוחנן בן נורי״.

רק שבבוא ראשוני ראשי הדור ההוא אז להגליל נחלקו איך לעשות לכתחלה אם כמנהגם ביהודה או כמעשה הגליל.

והוא באמת כלל גדול בכל מחלקאות של התנאים בעניני התפלות, שבאו רק מפני שינוי המנהגים בימים הרבים מימי תקונם, ובהמעמדים השונים מהימים הראשונים עד ימיהם, ובפרט יהודה והגליל אשר היו שם זמנים בימי הבית השני אשר גם לא קרב זה אל זה.

ומבוארים לנו מתוך כל זה שני הדברים, כי עוד לפני ימי ביתר בימי היות המתיבתא באושא אף כי רבן שמעון בן גמליאל לא נעשה אז לנשיא לכל דבר הנשיאות, בכל זה לא נדחה גם אז כי אם שבדברים רבים שלא הי׳ שם לחוש בהם להקפדת המלכות נתנו לבית הנשיאות בכלל ולרבן שמעון בן גמליאל בפרט להתנהג בכבוד הנשיאות.

וזאת שנית כי מחלוקת ר׳ יוחנן בן נורי ור׳ עקיבא, אם תוקע למלכיות, הי׳ בבואם אז להגליל ונחלקו רק איך לעשות לכתחלה שם.