448
בן הנשיא ובית הנשיאים באושא
אבל כי הי׳ זה בימי היות המתיבתא באושא רק כחמשים שנה אחר החרבן אשר אז חיו עוד לא רק ר׳ יוחנן בן ברוקה, כי אם כל בני הדור הגדול ההוא תלמידי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע ר׳ עקיבא ר׳ ישמעאל ר׳ יוחנן בן נורי וכל חבריהם.
ובאמת הי׳ ר׳ יוחנן בן ברוקה אז שם בהגליל כמו שהוא בתוספתא תרומות פ"ז ״אמר ר' ישמעאל בר׳ יוחנן בן ברוקה מעשה שהלך אבא ר׳ יוחנן ב"ב אצל ר׳ יוחנן בן נורי לבית שערים״.
ועל ידי כל זה נעמוד על דברי המחלוקת בין ר׳ עקיבא ור׳ יוחנן בן נורי בזה במשנה ראש השנה ד׳ ל"ב ובא שם:
״סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהם ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי ר׳ יוחנן בן נורי אמר לו ר׳ עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע וכו׳״(טז).
והדברים יפליאו מאד והלא זה הוא דבר כל שנה ושנה אצל כל ישראל, ואיך באה בזה פתאום מחלוקת באחרית הימים בין ר׳ יוחנן בן נורי ור׳ עקיבא.
והוא ממש כשאלת הגמ׳ בברכות ד׳ ל"ג על המשנה ״והבדלה בחונן הדעת ר׳ עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית בפני עצמה ר׳ אליעזר אומר בהודאה״ ועל זה בא בגמ׳ שם:
״ר׳ עקיבא אומר אומרה ברכה רביעית וכו׳ אמר ליה רב שמן בר אבא לר׳ יוחנן מכדי אנשי כנסת הגדולה תקנו להם לישראל וכו׳ נחזי היכן תקון אמר ליה בתחלה קבעוה בתפלה וכו׳״.
וביותר כי הלא בברייתא שרבן שמעון בן גמליאל אמר על דברי ר׳ עקיבא ״כך היו נוהגין ביבנה".
וביותר עוד לפי מה שחשבו עד היום כי עד קרוב לימי ביתר ישבו ביבנה, אם כן היתה גם מחלוקת זו גם היא ביבנה, ורבן שמעון בן גמליאל יאמר מפורש כי ביבנה נהגו כר׳ עקיבא, ואיך נחלק ר׳ יוחנן בן נורי על זה.
והלא הדבר להיפך כי ר׳ יוחנן בן נורי הי׳ מאלה אשר לא רצו לשנות מדרכו של רבן גמליאל בענינים כאלה.
ובעירובין ד׳ מ"א בא:
״ותניא לאחר פטירתו של רבן גמליאל נכנס ר׳ יהושע להפר את דבריו (בענין תעניות) עמד ר׳ יוחנן בן נורי על רגליו ואמר חזי אנא דבתר רישא גופא אזיל כל ימיו של רבן גמליאל קבענו הלכה כמותו (בזה) עכשיו אתה מבקש לבטל דבריו יהושע אין שומעין לך שכבר נקבעה הלכה כרבן גמליאל ולא הי׳ אדם שערער בדבר כלום״.
הערה (טז): הדבר מבואר שכולם שנו ״תוקע בקדושת היום" ועל כן סברו אחרים שאינו תוקע למלכיות כי אם לקדושת היום, ומלכיות כבר כלל עם קדושת השם, ור׳ עקיבא מפרש זה, שזה שתוקע בקדושת היום היינו שכולל מלכיות עם קדושת היום.
