628
ר' עקיבא והמלחמה
יבואו חבורות חבורות גדולות להתחבר אל אחיהם בארץ ישראל וכי יביאו להרומיים נזק גדול גם בסתר גם בגלוי, ובראותם עוד כי גם רבים מהעמים התחברו אליהם בתקותם להביא טובה לעצמם עד כי כמעט כל מדינות ארצות הרומיים באו לידי התרגשות אז שלח אדריאנוס וכו'״.
ודבריו ברורים ומבוארים כי בראשית הדבר לא אחזה האש אפי׳ ארץ יהודה כולה, עד כי ימים רבים לא שמו הרומיים לב לזה בחשבם זה למעשים פרטים ולא להתקוממות כללית של כל ארץ יהודה.
לפי שבאמת כמו שכבר נתבאר הי׳ כל ראשית הדבר לבוא במערות צורים לשמור שם את התורה והמצוה ממש כמו שעשו לפני ימי החשמונאים בימי אנטיוכוס עפיפהאנעס.
ורק לאט לאט התגלע הריב, ואז עמד בראשם בן כוזיבא, וכאשר החלו בני ישראל להצליח במעשיהם וההצלחה עמדה לימין בן כוזיבא באופן גדול ומפליא מאד,
אז כטבע הדברים פשט הדבר בכל ארץ יהודה, ויהי להתקוממות גלויה, וכאשר הלכו מחיל אל חיל החלו לבוא אליו חבורות חבורות מבני ישראל גם ממקומות אחרים וגם רבים מהעמים נלוו אליהם.
וכל הדברים הולכים יחד ומבארים את עצמן, כי המרידה לא הוכנה מקודם, ותבוא מעצמה על ידי גזירותיו של אדריאנוס על התורה והמצוה אשר נתנו בני ישראל נפשם עליהם.
ואמנם כי בנוגע לר' עקיבא ביחוד יש לנו גם דברים מפורשים בברייתא בגמ׳ כי גם דבר לא הי׳ לו בהמרידה עצמה.
וגם אחרי אשר נלכדה ביתר התהלך ר׳ עקיבא חפשי לנפשו ולא הי׳ להרומיים דבר עמו בנוגע להמרידה.
אף כי זה ודאי אשר ידעו הרומיים היטב מכל הנעשה בין בני ישראל ודלטורין רבים מאד הי׳ להם שם, וגם צל של חשד הי' די להוציא להורגים.
ובברכות ד׳ ס"א בא בברייתא בגמ׳:
״תנו רבנן פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שלא יעסקו ישראל בתורה בא פפוס בן יהודה ומצאו לר׳ עקיבא שהי׳ מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה אמר לו עקיבא אי אתה מתירא מפני מלכות אמר לו אמשול לך משל וכו׳ אמרו לא היו ימים מועטים עד שתפסוהו לר׳ עקיבא וחבשוהו בבית האסורים ותפסו לפפוס בן יהודה וחבשוהו אצלו, אמר לו (ר׳ עקיבא) פפוס מי הביאך לכאן אמר לו אשריך ר' עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפום שנתפס על דברים בטלים בשעה שהוציאו את ר׳ עקיבא להריגה זמן קריאת שמע הי׳ וכו'״.
וכל המעשה הזאת היתה אחרי ביתר כמבואר שבישבו אז בבית האסורים נהרג ר׳ עקיבא.
ומפורש כי דבר לא הי׳ לר׳ עקיבא לפני זה עם המרידה, וגם אחרי המלחמה דבר לא הי׳ להרומיים נגד ר׳ עקיבא.
ונתפם רק כאשר בימי השמד לא שם לב והי׳ מקהיל קהלות ברבים ועוסק בתורה.
אשר זה הי׳ גם חטאו של ר׳ חנניא בן תרדיון בעת ההיא עצמה, וגם הוא אך על זה נתפס למלכות ונהרג, כמו שהוא בברייתא במס׳ ע"ז ד׳ י"ח.
