עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/127

‫‪556‬‬

יסוד המשנה ודברי התנאים עליה

משמע דת״ק לא ממעט אלא טמאה אבל חי׳ ו‬עוף לא, ועוד דהא לא קיי"ל דאיסור חל על איסור, יש לומר דאף על גב דת״ק משמע דלא ממעט אלא טמאה לא קיי"ל כוותיה דהא סוגיין דעוף אינו מן התורה ועוד דהא לא שמעינן לרבנן בהדיא דפליגי עליה אלא ר' יוסי הגלילי דהוא יחיד פליג וקיי"ל כר׳ עקיבא מחבירו, ועוד דבשר בחלב איסור מוסיף הוא וכו׳ ובנמוקי הרמב"ן ז"ל כתב דהא דשמואל לעיל נמי לא קשיא משום דשמואל גופיה תירוצי מתרצינן ליה ולפירוקא בתרא דאמרינן הא דידיה הא דרביה איכא למימר דלדידיה איסור חל על איסור אית ליה וחלב ומתה לא צריכי קרא ואי נמי שליל צריך קרא אייתרו ליה תרי חד להוציא חיה, ועוף מדר׳ יוסי הגלילי נפקא שאין לו חלב אם, ודקא נקיט שמואל לרבות חלב ומתה כלל דמתרבי נקט ליה לרבות וכל דממעט ליה נקט להוציא ולאו דנפקי מקראי כדאמרן בשליא ודם וכללו של דבר מימרא דמיתרצא לא עדיפא לדחויי כללא דהלכה כר׳ עקיבא״.

והנה נתקשו על פסק הגאונים ורב אלפס בקושיא על קושיא ובחשבם שיש כאן מחלוקת בין ת"ק ור׳ עקיבא התפלאו שאיך אפשר לפסוק כר׳ עקיבא, והרי דרשותיו דריש שמואל בגמרא למלתא אחריתא, ובכלל איך אפשר לפסוק כר' עקיבא במקום דרבנן פליגי עליה.

וכן כתבו התוס׳ בד׳ קי"ג ד"ה בשר בהמה טהורה בפשיטות:

״הוא הדין בשר עוף לרבנן דאסור מן התורה דדוקא ר׳ עקיבא הוא דאמר חי׳ ועוף אינן מן התורה, ונפקא לן מדדריש לקמן את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב״.

וכבודם הגדול של רבותינו במקומו אבל דבריהם נפלאו שהרי פסק הגאונים ורב אלפס שאין כאן מחלוקת כלל וכדברי הרא"ש דר׳ עקיבא רק מפרש כל זה מוכח מתוך הסוגיא עצמה באין דרך לנטות ימין ושמאל.

ואיך אפשר לאמר שאין זה יסוד המשנה ור׳ עקיבא פליג ולת״ק גם חי' ועוף מן התורה, והרי הלשון ביסוד המשנה שקראו זה ת״ק הוא:

״בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה״.

ועל זה נאמר בגמרא מיד אחר המשנה:

״מנא הני מילי אמר ר׳ אלעזר אמר קרא וישלח יהודה את גדי העזים כאן גדי עזים הא כל מקום שנאמר גדי סתם אפי׳ פרה ורחל במשמע".

ומבואר שכל הלימוד שלמדו על דברי יסוד המשנה הוא רק זאת שלאו דוקא גדי כי אם גם כל בהמה טהורה במשמע.

ולשונו של רש״י ז״ל ״מנא הני מילי דכל בהמה (טהורה) במשמע וכו׳ כאן פירש לך הכתוב שגדי זה מעזים הי׳ הא אם לא פירש יש במשמע אף שאר בהמה מדאיצטריך ליה לפרושי".

והאם יש כאן מקום לנטות ימין ושמאל כי לת"ק דמתניתן, היינו לדברי יסוד המשנה, אין האיסור כי אס על בהמה טהורה בלבד, ולא על חיה ועוף.

והרי אם יסוד המשנה או "תנא קמא" כלשונם של הראשונים הי׳ סובר דלא תבשל גדי גם חיה ועוף במשמע איזה ענין יש לדברי ר׳ אליעזר על זה ״הא כל