לדלג לתוכן

עמוד:דורות הראשונים ד.pdf/126

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫יסוד המשנה ודברי התנאים עליה

רעה

כי על כן החזירו וכפלו את הפיסקא של יסוד המשנה, וגרסו על זה דברי ר׳ יוסי הגלילי ודברי ר׳ עקיבא.

וככל אשר כבר נתבאר בכרך ג' והוזכר בפרק הקודם, שעשו כן במקומות רבות במשנה.


‫פרק כ״ב.

וכל יסודי הדברים האלה יאירו לנו אור גדול בדברי המשנה והגמ׳ במס׳ חולין ד׳ קי"ג וירחיבו לנו הדרך בכל הנוגע לדברינו, ודברי המשנה שם הם:

״בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טהורה אסור לבשל ואסור בהנאה בשר בהמה טהורה בחלב בהמה טמאה בשר בהמה טמאה בחלב בהמה טהורה מותר לבשל ומותר בהנאה ר׳ עקיבא אומר חי׳ ועוף אינם מן התורה שנאמר לא תבשל גדי בחלב אמו שלשה פעמים פרט לחי׳ ולעוף ובהמה טמאה ר׳ יוסי הגלילי אומר נאמר לא תאכלו כל נבלה ונאמר לא תבשל גדי בחלב אמו את שאסור משום נבלה אסור לבשל בחלב עוף שאסור משום נבלה יכול יהא אסור לבשל בחלב תלמוד לומר בחלב אמו יצא עוף שאין לו חלב אם".

וכבר כתב שם גם הרא"ש ז"ל:

״ומה שהביא רב אלפס דר׳ עקיבא ולא הביא דר׳ יוסי הגלילי משום שפוסק הלכה כר' עקיבא ואי סבירא ליה דרבנן פליגי עליה הא קיי"ל (עירובין מ"ו) הלכה כר׳ עקיבא מחבירו דוקא ולא כנגד רבים אלא ודאי סבירא ליה דלא פליגי אלא "ת"ק" אמר שנוהג בבהמה טהורה דוקא ולא בטמאה ור׳ עקיבא מפרש מהיכן נתמעטו חי׳ ועוף ובהמה טמאה״.

ובכל אשר כבר נתבאר לנו הענין הגדול הזה וכי אין כאן "ת״ק" כי אם "יסוד המשנה" ודברי התנאים עליה נשוב ונראה אור גם במקום הזה.

ולבד הדבר הכללי הזה הוא נוגע גם לדבר הדרשות ככל אשר כבר נתבאר לנו.

והננו רואים בזה גם דבר חדש מאד, כי דברי ר׳ עקיבא במקום הזה על דברי יסוד המשנה אינם כדברי רב אלפס והגאונים, לא דין חדש, וגם לא ביאור גדר דברי יסוד המשנה, כי אם ממש בדברי האמוראים על המשנה להסמיך רמז בקרא לדברי הקבלה.

אבל הנה הדבר הגדול והכללי הזה, מיסוד המשנה ודברי התנאים עליה, אשר רבותינו הראשונים לא שמו אליו לב כמו שהערנו כבר פעמים רבות, הביא גם במקום הזה אשר הרמב"ן והרשב"א ז"ל התפלאו על פסק הגאונים ורב אלפס, והביאו קושיות רבות והוכרחו לכנוס בפרצות היותר דחוקות.

ונעתיק את כל דברי רבותינו אשר באורם נראה אור, בהיות הפליאות ההם עצמם והדחוקים עליהם מעידים בגדלם על כל המבואר.

והנה זה לשונו של הרשב״א ז"ל בחידושיו:

״ופסקו הגאונים ז״ל כר׳ עקיבא דחי׳ ועוף אינם מן התורה ואי קשיא לך והא שמואל דהוא אמורא לא דריש כוותיה לעיל (ד׳ קי"ג) דמוקי חד לחלב ומתה וחד לאפוקי טמאה וחד לרבות את השליל ועוד דהא