הצדוקים והבייתוסים
ההבדל הוא רק בזה כי אז משלו היונים בארץ יהודה ,וכל מי אשר הלך והתחבר עמהם השיג משרה וממשלה ,וחיים של עושר וכבוד ,אז עשו כמעשי היונים ויעבדו גם עצביהם. לא כן כאשר התכוננה ממשלת יהודה, ובני יהודה היו אדוני הארץ. אז אחזו בעקב העם המושל עתה ,ככל אשר אחזו בעקב היונים לפני זה. אבל כשם שלפני זה לא עבדו לעצבי הגוים מפני אמונתם בם ,כי אם מפני הכחשתם כל דת וכל יסודי הדת בכלל. כן קיימו מקצת מתורת ישראל בימי ממשלת יהודה בארצם ,לא מפני אמונתם במקצת כי אם מתוך הכחשתם את הכל.
ועל כן באמת אם לטובת משמרת פקודתם הי׳ דרוש כי יעשו הכל ככל מעשי הפרושים עשו גם זה, וככל דברי יאזעפוס אלטטי :XVIII, 1, 4
"ואמנם כאשר יקחו (הצדוקים) בידם משמרת פקודה במדינה אז בהכרח ילכו בכל דרכי הפרושים כי בלא זה לא יסבול אותם העם."
פרק ג.
ואמנם כי כל כך לא חקרו על דבריהם עד שלא שמו לב לסתירת דבריהם
בדברי יאזעפוס המפורשים ולא הרגישו גם בדבריהם הם ובסתירת דבריהם מתוכם,
ומתוך הדברים עצמם.
הן כל תכלית דבריהם ,וכל הכרכורים הרבים אשר כרכרו אינם כי אם כדי
לשבת על מקל רכבם ולאמר שכל התורה כולה וכל יסודי הקבלה כולם באו
ויהיו אחרי השמד והמלחמה בימי החשמונאים.
ועל כן יאמר קראכמאל עמוד 60"סביב לשנת מאתים ליונים בסוף ימי
נשיאות יוחנן הורקנוס גבר הנגוד והמחלוקת בין שתי הכתות שנתחדשו בישראל(ד)
ביחוד בארץ הקודש ,מזמן לא כביר כת הפרושים וכת הצדוקים״.
ושם עמוד 63ישוב ויאמר:
"על דבר התחלת כת הצדוקים נאמר וכו׳ הברור/אצלינו שלא היתה לכת
מיוחדת וכו' כי אם זמן מסוים אחר כלות המלחמה היינו סביב לשנת מאתים
ליונים ק"פ לפני החורבן ,וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזרות הסופרים ועל
הפירושים המקובלים להם בכתובי המצות וכו' הנה לפי טבע הענין "ביחוד בשנות
קדם אלו" לא נתראה הניגוד והחלוקה המוחלטת רק אחר שנתחזקה ונשמרה הקבלה
ומסורת הזקנים היטב על ידי עמידת כת הפרושים שכפי דברי יוסף היא היתה
חברה לראשונה."
אחריו יאמר החבם גרעץ בנאטע 12שם: "ומכל זה נראה ונבין כי תחלת ימי הצדוקים הנם רק בימי החשמונאים, ומצאה שרשה רק במדת הזמן ההוא" במלה אחת אך תוקף מדתם אז בהרעאאקציאן
הערה (ד): כבר הערנו כי יאזעפוס יקרא גם להפרושים כתה רק בניגוד אל הצדוקים ויאמר שהם היו ראשונה, אבל בעיקרו של דבר לא נתחדשה מעולם כתה של פרושים, ולא היתה כלל כתה מיוחדת כזו, היו שם רק העם ככללו וחכמי התורה עמהם, כמו שהוא בכל דור ודור.
