הצדוקים והבייתוסים
קפג
נגד ההעללעניסמוס אך היא יכלה להוליד את כת הצדוקים ומחאה גלויה (פראטעסט)
והתנגדות ננד כל התרחקות לקצוות יותר מדי."
אבל יאזעפוס זה אשר עליו תלו שלפניהם הלא מפורש כדבריו שהיו כבר
בימי המלחמה עצמה.
וכבר בימי יונתן החשמונאי ,דהיינו באמצע ימי המלחמה ,בהימים אשר היתה המלחמה עם המורדים והפושעים ,יאמר יאזעפוס בקדמוניות XIII, 5 ,9לאמר: "בימים ההם היו בין היהודים שלשה כתות אשר כל עניני בני אדם הובנו אצלם באופנים שונים ,האחת היא כת הפרושים ,והשניה היא כת הצדוקים ,והשלישית היא כת האסיים .הפרושים דעתם שאין כל הנעשה כעולם הזה וכו' וחאסיים יאמרו וכו' והצדוקים לא ירצו לדעת כלל מגזירה והשגחה, ויאמינו כי אין שם לא גזירה והשנחה ,ואין הצלחת האדם תלוי בזה מאומה, כי אם שהכל יגיע לאדם כפי רצונו, כי על כן אנחנו בעצמינו נרכוש לנו את אשרנו ,ורק אנחנו בעצמינו נאבד בידינו את טוב הארץ.־ והנה אין בזה זכר אצל יאזעפוס למדרבנן ומדאורייתא לדברי סופרים וקבלה, ופירושי הכתובים. כי אם שאלה יש להם דת ,ואלה יכחישו ביסוד כל דת בכלל ,אשר זה הי׳ באמת דבר המתיונים.
ומפורש בדבריו דבר הצדוקים בימי יונתן החשמונאי דהיינו בימי המלחמה. ונפלא הדבר כי קראכמאל־הזקן יעתיק בעצמו בעמוד 61את דברי יאזעפום אלה על הפרושים ,ובעמוד 63דבריו אלה על הצדוקים ,ולשונו של קראכמאל שם: "והנה הוא אומר (יאזעפוס) "בעת ההיא (של יונתן חשמונאי) היו בין היהודים שלש כתות שנפלגו בדיעותיהם על מעשה בני אדם ,כת הפרושים וכת הצדוקים וכת איסיאי וכו' אמנם הצדוקים לא יאבו כלל בגזירה וחושבים אותה לאין אך הכל נתון בידי בחירת רצון האדם ושאנחנו לבדנו סבת הטוב שיקרה לנו ,ומעשי סבלותינו המה סבת הרעה שתבוא עלינו.״
ושם עמוד 64יביא בעצמו דברי יאזעפוס במלחמות היהודים ,סי׳ ב׳ פ"ח ויאמר: "הצדוקים שהם החברה השלישית סותרים הגזירה מלמעלה ושיהי׳ חלק להשם בכל מה שיעשה האדם מרע ועד טוב ואומרים שיש חירות גמורה לאדם לעשות כפי החפץ והעולה על רוחו ,ועוד מכחישים נצחות הנפש ,ואין אצלם עונש לרשעים בשאול ולא טובה לצדיקים אחר שימותו ,והצדוקים בעלי מדות גסות וקשות איש נגד רעהו ובהיותם בחבורה הם נגד אחיהם בקושי ותחרות כאילו היו מבני הנכר.״
והנה העתיק בעצמו דברי יאזעפוס שכל יסודם הוא הכחשת כל דת בכלל, ובעצמו יעתיק דבריו שכבר היו כן בימי המלחמה "בעת ההיא של יונתן החשמונאי היו בין היהודים שלש כתות כת הפרושים וכת הצדוקים וכו'״.
ובכל זה תקפה עליו אגרופה של פלפול לעוות את כל דברי ימינו ולאמר: "וזה להיות עיקר מחלוקת כת זו על גזירות הסופרים גם על הפירושים המקובלים להם בכתובי המצות(ה) וכו' נם בדברי יוסף הכהן לא מצאנו כל משך
הערה (ה): לבלבל את הקוראים שם קראכמאל בתוך לשונו גם דברים שאין להם ענין עמהם "ביסוד
