עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/52

הצדוקים והמאורע הכולל בימי יוחנן‬

‫רד‬

‫ ‫אבל מה שאינו מפורש שם באין דרך לנטוות‪ ,‬בזה לא הי׳ להם שום יסוד‬ ‫קבוע כל עיקר‪.‬ ‬ ‫ותהי דעתם לאמר שכל אחד יוכל לעשות שם ולהתנהג כחפצו וכדרוש לו‪.‬‬ ‫

פרק י״ד‪.‬‬

‫ ‫והחכם ווייס אחרי אשר חשב את הפרטים המעטים אשר התנגדו בהם‬ ‫הצדוקים בנוגע לתורה, והנה ראה כי קצר המצע מהשתרע, והנם רחוקים מאד‬ ‫מלאמר על פיהם, כי היו יסוד התנגדות הצדוקים בנוגע לקבלה בתורה, וכי יחם‬ ‫לבבו על זה כי על כן יתנחם בעמוד ‪ 118‬ויאמר: ‬ "ולא נחשוב שרק באלה נטו (הצדוקים) ולא באחרים כי באמת נטייתם מכל‬ ‫מה שפירשו ודרשו הפרושים על פי דרכי מדרשם ואין הדבר מפורש בתורה‬ (סנהדרין ל"ג: הוריות ד׳:)" אלה דבריו‪.‬‬

‫וכמה עלובים הם דרכי חקירה כאלה. ‫ כי על חקירה כוללת גדולה ורחבה כזו‪ ,‬לא הביא דברי הגמ' שם‪ ,‬ולא‬ ‫הציע ענינם כל עיקר כי אם ישלח את הקורא לעי׳ שם ושם‪.‬‬ ‫אבל הנה שם ושם טעה החכם ווייס בהפשט הפשוט‪ ,‬טעות כזה אשר‬ תינוקות של בית רבן יודעים‪.‬‬

ודברי הגמ׳ בשני המקומות האלה זה הוא:

‫במשנה במס׳ סנהדרין ד׳ ל"ב נאמר‪ :‬דיני ממונות מחזירין בין לזכות בין‬ ‫לחובח דיני נפשות מחזירין לזכות ואין מחזירין לחובה‪.‬‬ ‫ועל זה נאמר שם בגמ׳ ד׳ ל״ג:‪:‬‬

‫ואין מחזירין לחובה. אמר ר׳ חייא בר אבא אמר ר׳ יוחנן והוא שטעה בדבר‬ ‫שאין הצדוקים מודים בו‪ ,‬אבל טעה בדבר שהצדוקים מודים בו זיל קרי בי‬ ‫רב הוא‪.‬‬

‫ובהוריות ד׳ ד׳‪‬: ‫אמר רב יהודה אמר שמואל אין בית דין חייבין עד שיורו בדבר שאין‬ ‫הצדוקים מודים בו אבל בדבר שה‬צדוקים מודין בו פטורין מאי טעמא זיל קרי‬ ‫בי רב הוא‪.‬‬

‫וסבור הי׳ החכם ווייס כי דבר שאין הצדוקים מודים בו בשני המקומות‬ ‫האלה הכונה שהוא דבר שכבר נחלקו בזה הצדוקים על חכמי ישראל‪ ,‬והוא דבר‬ ‫שכבר לפני זה הרבה ‪התנגדו בו הצדוקים והורו שלא כחכמי התורה‪.‬‬

‫ועל כן הנה הוא מביא ראי׳ מזה שלבד הדברים ההם שנפרטו הי׳ שם עוד‬ ‫דברים רבים שה‬תנגדו להם‪.‬‬

‫וטעה בדברים פשוטים מאד‪.‬‬ ‫ כי בשני המקומות האלה ידובר בדין מעשה והוראה חדשה הבאה עתה ‫לבית דין לחקור עליה ולדון בה‪ ,‬ואם טעו בדבר שהוא כל כך מפורש בתורה ‫עד שגם ‬צדוקי אי אפשר שיכחיש זה‪ ,‬אין זה בכלל הוראה כלל‪.‬‬ ‫ודבר שהצדוקים מודים בו היינו שהדבר פשוט ומפורש בהדיא‪ ,‬עד שבודאי‬ ‫בהכרח יודו בזה גם הצדוקים‪. ‫