הוספות
שסז
הדבר (שם (151—150אבל ראוי לנו שבכל מקום שיזדמן שנשוב להעיר על זה כי הוא יתן לנו ציור תמים מתהלוכות התורה שבעל פה ממדרגה למדרגה".
ודבריו "ושנינו ושלשנו הדבר שם 151—150הם ללמוד זה ממשפט הורדוס, אשר יאמר שם: ״בימי ממשלת יוחנן הורקנוס הראשונים (ג) אירע דבר וכו' בגלל המעשה הזה יצא הקצף על הורדוס מאת העם וכו' גם מצד אחר יפרוש אור מעט על משפט דיני נפשות בזמן ההוא. ראשונה נראה כי אף שהורדוס לא הרג אחד מהנהרגים בידיו רק שדן דינם למיתה ובמצותו נהרגו בכל זאת הי׳ הדבר נכון אצל הסנהדרין לגמור דינו למות וכו׳ עוד שנית ראוי לנו להתבונן במענת החכמים נגד הורדוס שאמרו כי עשה נגד החק והמשפט הישראלי כי לפיהו אין רשות להרוג שום אדם אפי' את החוטא עד שהועמד לפני הסנהדרין ונגמר דינו למיתה (יוסיפן שם) וכו׳, עוד דבר שלישי יוצא מתוך המאורע הזה כי מה שהעמידו בעל המשנה ליסוד כי כל חייבי מיתה צריכין התראה ושהחוטא יתיר עצמו למיתה כל זה לא הי׳ לו מעמד בפועל וכו׳ כי אי אפשר להאמין שבעת שדן הורדוס את חזקיה ומרעיו למיתה שהיו שם עדים אשר היו מתרים בו והוא התיר עצמו למיתה וכו' הכלל הזה וכו׳ הוא עיקר גדול להבין לימודי קדמונינו.״
ורק חרפה היא לראות כי לא ידע דברי הימים, ולא שם לב לכל המאורע הזה ובנה לו פלפול גדול של תהו.
וחשב שהורדוס נידן ככל דין איש הורג נפש, וככל דין איש פרטי אשר קם על רעהו ורצחו נפש, ובא ושואל שהרי לא הי' כאן התראה ולא התיר עצמו למיתה, ולא הרג את כל האנשים האלה בידיו ממש.
ולא ידע כלל כי כל דין הורדוס הי׳ כרודף הכלל אשר ראו והכירו כי בא עבד אדומי לשפוך את ממשלתו על יהודה ולקחת אותם לעבדים.
והמעשה הזה מחזקיה ואנשיו הי‘ דבר בולט אשר יכלו להראות מזה להורקנוס שיבין זה גם הוא שהרי הורדוס הרג מעצמו את כל המון האנשים הנקיים האלה ולא שאל על זה כלל אפי׳ רשיון מהורקנוס, ולא העמידם גם בדין כי אם הרגם בגזירת פיו ,כמו שנתבאר כל זה בפנים.
ומענין ההנהגה עם האדומי הלז בן הנכר אשר גם לא הי' לו דין ישראל כלל, מענין העבד האדומי אשר כבר הכירו כל העם כי קם לרודף על כל קהל ישראל, ואך זה באמת הי׳ כל דבריהם כמבואר ביאזעפוס שם, מענין הסנהדרין בדין האיש הזה אשר כבר חפשו דרכים איך להציל את כל עם ישראל מידי עשו אלה.
מזה בא החכם ווייס להוכיח כי לא השגיחו התנאים על מה שהי׳ לחק בישראל, ולא ״הי׳ מעצור לרוחם לסתור דעת קדמוניהם".
ועל חקירת הבל כזו יאמר "אבל ראוי לנו שבכל מקום שיזדמן שנשוב להעיר על זה כי הוא יתן לנו ציור תמים מתהלוכות התורה שבעל פה ממדרגה למדרגה״.
הערה (ג) החכם ווייס דבר לא הי' לו עם דברי הימים ועל כן גם טעה לחשוב שהי' זה בימי הורקנוס הראשונים.
