730
הוספות
גם לבית שמאי יש שם אופני גירושין הרבה מאד גם בלא דבר ערוה גמור, וגם אם אינה אסורה לו.
כל קושית ר׳ שילא היא רק זאת שהרי הכתוב הזה "לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה" שב על כל דברי הכתובים לפני זה והולך עמהם יחד, ולבית שמאי דמה שנאמר ״כי מצא בה ערות דבר״ הכונה על דבר ערוה ממש, אם כן ילכו דברי הכתוב לא יוכל בעלה גם על זה, ועל זה מקשה איך יהי׳ זה והלא אסורה עליו, ויתרץ שכן הדבר שזה ישוב גם על זה לחייב בלאו, והדברים פשוטים. ואמנם שגם לר׳ שילא עיקר ענין הכתוב הוא על כל אלה שהיא מותרת לחזור לו רק שיאמר שקאי גם על דבר ערוה ממש שהיא אסורה לו גם בלא זה ולחייבו בלאו.
ונבוא לדברי הבבלי, ולשון הגמ׳ בגיטין צ׳ שם הוא:
"אמר ליה רב פפא לרבא לא מצא בה לא ערוה ולא דבר מהו אמר ליה מדגלי רחמנא לגבי אונס לא יוכל לשלחה כל ימיו, כל ימיו בעמוד והחזיר קאי התם הוא דגלי רחמנא אבל הכא מאי דעבד עבד."
ומזה כתב הרב המגיה במשנה למלך שם להשיג על הכנה"ג ויאמר "ודבר תימא הוא לומר כן דהדבר ברור דאיכא איסורא מדאורייתא מדגרסינן שלהי המגרש אמר ליה רב פפא לרבא לא מצא בה לא ערוה ולא דבר מהו".
אבל אין כאן לא סתירה ולא קושיא ששאלת רב פפא לרבא היא ממש כשאלת רב משרשיא לרבא הבאה מיד אחר זה:
״אמר ליה רב משרשיא לרבא אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו מהו קרי עליה אל תחרש על רעך רעה והוא יושב לבטח אתך."
שכל דברי רבא ושאלת רב משרשיא ״מהו" היינו רק בדיני שמים של ועשית הישר והטוב, ולא מעצם דיני התורה.
ואף כן ממש היא שאלת רב פפא לרבא וענינה הוא אם זה שהקפידה התורה משום ועשית הישר והטוב שלא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה לבית שמאי או דבר לבית הלל, אם זה הוא רק לכתחלה ,או שהוא גם בדיעבד, וגם אם כבר גירשה בלא דבר מחויב להדורה לצאת ידי שמים ודבר התורה בהקפדת ועשית הישר והטוב.
ועל זה השיב לו רבא שאין הקפדת התורה בכזאת כי אם לכתחלה אבל לא אם כבר גירשה.
ולדעתי הדבר ברור שזה הוא שיטת הרמב"ם ז"ל שכתב בהלכות גירושין פ״י הלכה כ״א ״לא יגרש אדם אשתו ראשונה אלא אם כן מצא בה ערות דבר שנאמר כי מצא בה ערות דבר״.
וכבר התפלאו על זה מפרשי השו״ע (עי׳ אה״ע סי׳ קי״ט בבית שמואל ס"ק ג׳ ובט״ז שם ס״ק ג׳) שהרי זה הוא בבית שמאי והבית שמואל שם כתב ואפשר שתופס לישנא דקרא ערות דבר דהיינו או ערוה או דבר כבית הלל. והדברים האלה רחוקים לגמרי, הן בקרא נאמר ערות דבר ופליגי בזה בית הלל ובית שמאי איך כונת הקרא, והוא נפקא מינה (לדעת המפרשים) באיסור תורה ואיך לא יזכיר הרמב״ם דברי בית הלל ויתפוס לישנא דקרא סתם.
