עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/370

‫הוספות

‫ועל כן העיר שם הגאון רבינו עקיבא איגר ז"ל אצל דברי התוס׳ "עי'‬ ‫רשב׳א בתשובה סי׳ תקנ״ז וצריך לי עיון גדול".

‫וכבוד רבינו במקומו ודברי הרשב״א ברורים ולא נעלמו ממנו דברי‬ ‫הירושלמי ותהי להיפך כי בהיות דבריו שם הלכה למעשה דקדק בהם הרבה יותר‬ ‫ממה שדקדק בזה בחדושיו‪ ,‬והנה ז"ל שם‪:‬‬

"שאלת על אודות דברי ראובן שראה דברים מראים באשתו שזינתה אם‬ ‫תיקן בזה רבינו גרשון ז"ל שלא יגרשנה. תשובה אברא כל כהאי גוונא חס ושלום‬ ‫שיתקן הרב ז"ל שלא יגרשנה אדרבה הרב ז"ל מצריך לגרשה וכו׳ ועוד‬ ‫מסתברא לי דשמעינן לה מדבית שמאי דאמרי לא יגרש אדם את אשתו אלא אם‬ ‫כן מצא בה ערות דבר, ואף על גב דיליף לה בגמרא בגזירה שוה כתיב הכא כי‬ ‫מצא בה ערות דבר וכתיב התם (דברים י"ח) על פי שנים עדים יקום דבר מה‬ ‫להלן בעדים אף כאן בעדים נראה דלאו בעדים ממש קאמר דאם כן למה הוצרך‬ ‫הכתוב לומר לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה והלא אסורה‬ ‫היא לו וחייב לגרשה לכתחלה ועוד דהא קאמרי לא יגרש אלא אם כן מצא בה‬ ‫ואי בעדים ממש אדרבה בכי הא חייב לגרש בעל כרחו אלא הכי קאמרי בית‬ ‫שמאי כל זמן שמצא בה דברים מכוערים בשני עדים מצוה לגרשה ולהוציא‬ ‫רשעה מתוך ביתו עד כאן לשונו של הרשב"א‪.‬‬

‫ודברי הרשב"א ז"ל תורה הם וכן מפורש לגמרי כדבריו בירושלמי ריש‬ ‫מס׳ סוטה כמו שיובא זה לפנינו‪.‬‬ ‫ ובכל זה הניח רבינו הגאון ר׳ עקיבא איגר ז"ל דבריו בצריך עיון גדול, מפני‬ ‫שכל הדברים בזה נשארו סתומים, וחשב שדברי הרשב״א הנם נגד דברי הירושלמי‬ ‫במקומו בסוף גיטין, אצל מחלוקת בית שמאי ובית הלל, וכבר גם נאמרו על פי דברי הירושלמי פלפולים רבים וגדולים‪.‬ ‬ ‫ועלינו לבאר את כל דברי הירושלמי בסוף גיטין ולהעמיד הדברים על ענינם. ‬ ‫בירושלמי שם מיד אחר המשנה נאמר:

‫"תני (כן גרסת הק״ע בשירי קרבן וצדקו דבריו) בית שמאי אומרים אין לי‬ ‫אלא היוצאת משום ערוה בלבד ומניין היוצאה וראשה פרוע צדדיה פרומין וזרועותיה‬ ‫חלוצות תלמוד לומר כי מצא בה ערות דבר מה מקיימין דבית שמאי שלא‬ ‫תאמר היוצאה משום ערוה אסורה משום דבר אחר מותרת‪.‬״‬ ‫ ובפי׳ הדברים בסוף "מה מקיימין דבית שמאי" כבר ‪‬נתערבבו הדברים‬ להמפרשים, והק"ע כתב‪:‬‬

"מה מקיימין דב״ש הך ברייתא ומשני שלא תאמר וכו׳ ברייתא קסבר קרא‬ ‫אתי לאשמעינן משום ערוה תצא לכתחלה ואסורה לחזור לו אבל משום דבר‬ ‫כעין ערוה כגון יוצאה וראשה פרוע אם הוציאה בדיעבד אסורה לחזור לו אבל‬ ‫אם אין שם לא ערוה ולא דבר מותרת לחזור לו."

‫וכל הדברים האלה אין להם שחר כלל, כי מלבד מה שאין להם מקום‬ ‫בלשון הירושלמי אין להם ענין גם לעצמם‪.‬‬

‫והיכן ראה קושיא כזאת "מה מקיימין דבית שמאי הך ברייתא" שנאמרה‬ ‫מפורש על שם בית שמאי‪.‬‬