הוספות
וראוי להעיר בזה על דברי הגאון הנודע ביהודה ז"ל בתניינא אה"ע סי' קי"ד אשר האריך בזה ונדחק שם בדברי רש"י ז"ל בריש מס' סנהדרין שעל הנאמר שם במשנה והמיאונין בשלשה כתב רש"י ז"ל ובשלשה בעינן דכלדתיקון רבנן כעין דאורייתא תקון" ועל זה כתב הנודע ביהודה לפרש דהכונה כעין דאורייתא בגט, והי׳ זה בעיניו לחידוש גדול שהרי גם גט לא צריך שלשה וכתב דרש"י סבר כהא"ז ועיקר הדבר הי' תמוה גם אצלו.
וכבר האריכו הבאים אחריו לאמר דכונת רש"י כעין דאורייתא לחליצה. וכבר עמד על זה גם בנו הרב בהגהות ודחה זה ,והחתם סופר אהע"ז ח"ב סי' פ"ד כתב דכונת רש"י לגט מעושה דבעי ב"ד מומחים, וכל זה רחוק מאד שיהי' זה כונת רש"י ז"ל מה שלא הזכיר כלל.
אבל לדעתי אין כונת רש"י לא לגט ולא לחליצה, וענין דבריו זה הוא:
שהרי באמת עיקר מיאון הוא מה שהיא אומרת אי אפשי בפלוני בעלי, ולפי זה כל שאמרה כן הי' צריך שיתבטלו על ידי זה הנשואין, אבל אם הי' הדבר כן לא יהי' זה בכלל נשואין כלל, ובכל קטטה שתפול בינה לבין בעלה כבר נתבטלו הנשואין והרי תקנו לה נשואין דרבנן לכל דיני נשואין, על כן סבירא ליה לתנא דמתניתן דצריך שיהי' זה דוקא בבית דין ולשם מיאון, ומכיון שהוצרכו לתקן שיהי' דוקא בפני בית דין עשו כעין של תורה שיהי' דוקא בבית דין של שלשה וזה הוא כונת רש"י "המיאונין בשלשה וכו' ובשלשה בעינן דכל דתיקון רבנן כעין דאורייתא תיקון והדברים פשוטים
ולשון הר"ן בהלכות במס' גיטין פרק המגרש בסוגין דג' גיטין פסולין "ולא נהירא שעל מי נסמוך בחזקה זו וכו׳ ועל הבעל נם כן אין לסמוך דאטו כל המגרש בבי דינא מגרש וכו'" ועי' בתוס' במס' מגילה ד' ט"ו בד"ה כשם ובחדושי הרשב"א שם.
לעמוד 149בד"ה ואלו לא נחלקו ר' שמעון ור' מאיר וכו'. נשמטה שם הערה לאמר "ולא הסתפק פראנקעל בזה לבד את אשר דלג על כל זה בפנים כי אם שאחר כל דבריו מענין המשניות בנגעים כתב לו הערה קצרה ודלג גם שם את העיקר ויאמר "ובמשנה ה' נכנס המאמר ואפי' חבילי עצים ואפי' וכו' עד סוף המשנה וכן משנה ו' מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו בתוך המשנה הישנה וכזאת נמצא הרבה פעמים במשנה". ואין זה כי אם דברים לבלבל בהם את הקורא כי דלג גם בזה על העיקר שהרי לשון המשנה מזה הוא "וצוה הכהן ופנו את הבית ואפי' חבילי עצים ואפי' חבילי קנים דברי ר' יהודה וכו'".
ואם מן "ואפי׳ חבילי עצים ואפי׳ חבילי קנים" נתוסף, הנה הלשון "וצוה הכהן ופנו את הבית" הוא עצם עיקר לשון המשנה.
והרי מזה לבד כבר הי׳ יכול פראנקעל להבין כל טעות דבריו ושאין הפסוקים בזה לדרשה כי אם שהוא עצם דין המשנה בלשון התורה כפי מה שיצא שם.
ובאמת כי אין לנו במשנה הדין הזה וצוה הכהן ופנו את הבית כי אם לשון זה הבא שם על זה שהוא לשון המקרא עצמו ואיך דלג פראנקעל בפנים את זה, והרי אלו העתיק זה הי׳ רואה מזה עצמו טעות דבריו
