סוף ימי הלל נשיא ישראל
שנד
ור׳ ישמעאל בר׳ יוסי בשם אביו הלא יאמר כי זה נגזר רק שמונים שנה לפני החרבן.
אבל זה ודאי שזה הי׳ בימי הלל ושמאי שהרי זה הוא זמנם. ודברי הגמרא "והא רבנן דשמונים שנה גזור״ אינם שהי׳ שם איזה סנהדרין שנקראו כן או רבנן מיוחדים מתקופה מיוחדת.
כי אם זאת לאמר שזה נגזר מאלה אשר חיו שמונים שנה לפני החרבן כדברי ר׳ ישמעאל בר׳ יוסי שאמר שמונים שנה עד שלא חרב הבית גזרו טומאה על ארץ העמים, וזה לא יוכלו להיות יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן, שהם קדמו הרבה לפני זה.
ואז היו הלל ושמאי ומזה היא קושית הגמ׳ "וכי תימא בשמונים שנה נמי אינהו הוי והתניא הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה ואילו יוסי בן יועזר ויוסי בן יוחנן הוו קדמי טובא״. והדברים פשוטים יותר מדי, אבל בדברי ימינו ההכרח לבאר גם את זה. וכן הדבר כמו שמפורש בספרי כי הלל נהג נשיאותו ארבעים שנה דהיינו עד כששים שנה לפני החרבן. ועל כן נראה גם זאת כי רבן גמליאל הזקן אף שכבר הי׳ לנשיא זמן קצר אחרי מות הלל, בכל זה ארכו ימי נשיאותו עד קרוב לסוף ימי הבית. וזה הוא לפי שהלל נפטר רק כששים שנה לפני החרבן, ועל כן הי׳ זה דבר טבעי, אשר רבן גמליאל הזקן אחריו ארכו ימיו עד זמן לא רחוק מסוף ימי הבית, שהוא בכל זה רק ימי נשיאות של משך זמן מן ארבעים וחמשה עד כחמשים שנה.
כי הנה שמעון בנו של הלל דבר ברור כי לא נמשכו ימיו, והוא הי׳ לנשיא אחרי הלל רק איזה זמן קצר מאד.
כי לא הוזכר בשום מקום ולולא הברייתא הזאת במס׳ שבת ט"ו "הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן וכו'״ לא היינו יודעים גם שמו כי לא בא גם זכרו במקום אחר זולת המקום הזה.
וזה יוכל להיות רק מפני שהי׳ נשיא רק זמן קצר מאד, ובמקומו בא רבן גמליאל בנו.
וגרעץ בח"ד נאטע 22בדה לו מלבו, ויתן לשמעון בנו של הלל משך זמן נשיאות של עשרים שנה.
והרב פראנקעל בדרכי המשנה עמוד 58בא ונסתפק אולי הוא שמעון אשר הוזכר אצל יאזעפוס אלטטי׳ XIX, 7, 4שדבר נגד אגריפס הראשון.
והנה נסתפק אולי הי׳ חי עוד בזמן מאוחר לגמרי בימי אגריפס.
וכל זה אינו כי אם גבובי דברים אשר אין להם שחר ולא יוכל להיות כל ספק כי שמעון בנו של הלל נפטר ימים מועטים אחרי מות אביו.
ופראנקעל שם יתהפך בלשונו אם זה שלא נמצאו ממנו הלכות ומאמר מוסרי הוא מפני שלא הי' כי אם זמן קצר, או מפני "כי ההלכות לא באו אז על שם היחיד כי אם על שם הבית ושמעון זה נספח לבית הלל".
ולא ראה פראנקעל ולא הרגיש שאין השאלה רק זאת מה שלא בא על שמו הלכה או מאמר מוסרי.