ממשלת ארכעלאוס
שמט
הזאת וביותר הערביים עשו שמות בארץ ובכל מקום אשר דרכה רגלם הפכו ערים ויבוזו את רכושם, וגם את צפורי שלחו באש, ואת יושביה מכרו לעבדים.
והמעשים ההם היו כל כך למחיתה, והשמות אשר עשו אז בארץ יהודה היו כל כך נוראים עד כי במלחמת היהודים II, 5, 3כאשר יספר יאזעפוס כי אחרי בוא ווארוס לירושלים והארץ כבר שקטה באה ידיעה מארץ אדום כי שם נתקבצו עשרת אלפים אנשים מזוינים יאמר: "ומפני כי הנסיון הורה לו כי הערביים לא יתנהגו כחיל מלכי הברית, כי אם יקראו מלחמה לפי חפצם הם בעצמם, ומתוך שנאתם להורדוס הפכו את הארץ למדבר שממה יותר ממה שהי׳ חפצו הוא ,שלח אותם והוא עצמו וכו'." ובאלטטי׳ XVII, 10, 10יאמר יאזעפוס זה עצמו על כל חיל מלכי הברית כי שלחם לנפשם כי נגד רצונו ונגד פקודותיו מחפצם לשלול שלל עשו מעשים נוראים.
והנה פרצו כל גבול עד כי היו לזרה נם לווארוס עצמו בכל רשעתו.
וכל זה בא יותר בערי הגבול ובהגליל, ולא הגיעה הרעה הגדולה הזאת לירושלים עצמה, כי לא הי׳ בכל המעשים האלה דבר כללי נגד רומא, ואנשי ירושלים לא התערבו בזה גם כל עיקר.
וכאשר אך נתקרב ווארוס עם חילו לירושלים נתפזרו כל אלה אשר שמו מצור על סאבינוס, ויושבי ירושלים קדמו פניו ויפתחו לו שערי העיר, וכאשר הוכיח אותם ווארוס על מעשיהם ענו לו הדבר כמו שהוא כי הם לא התערבו בזה כל עיקר, וכל הדבר הי׳ ובא רק על ידי העם הנאסף לירושלים לימי החג מערי השדה, ובני ירושלים עצמם היו הנצורים ולא מאלה אשר שמו מצור.
זה הוא דבר כל המעשים האלה ,אשר גם בעיקרם לא היו לא נגד הרומיים ולא נגד ארכעלאוס כי אם נגד סאבינוס, אשר באמת עוד טרם בא ווארוס לירושלים התחמק הוא, וברח לו.
וגם זה את אשר עשו נגד סאבינוס היתה נגד עצת סגולת העם וראשי ירושלים, לפי שהם הבינו מראש וידעו מעמד הדברים במדינה, כי היא לא תצלח ואך לחנם יחרפו את נפשם (ס).
פרק שלשים.
ובעוד אשר בארץ יהודה עצמה רעשה הארץ מכל המעשים הנוראים האלה, נדונו שם ברומא ארכעלאוס ויתר בני הורדוס ומשפחתו לפני הקיסר על דבר הממשלה.
וגם כל העם השתדלו לפני ווארוס להרשות להם כי ישלחו גם הם מלאכיהם להתיצב לפני הקיסר ולבקש למסור ממשלת הארץ לידי העם עצמו.
הערה (ס) וגם במקים הזה נשוב ונראה ככל אשר כבר נתבאר ,כי גםדבר לא היה להכהן הגדול עם ראשי סגולתהעם, אשר זה היו חכמי התורה ואשר עמהם, ואף כי הכהן הגדול התערב עם הלוחמים, יכלו הם לאמר
לווארוס דברים כנים כי סגולת העם בירושלים היו נגד זה, ויושבי ירושלים לא התערבו בזה ,כי בימים ההם אשר היתה ממשלה בארץ, לא הי׳ הכהן הגדול כי אם זה לבד היינו הכהן המשמש ולא זולת זה.
