ממשלת ארכעלאוס
ויאמר שם יאזעפוס:
"וכאשר קרבו אז ימי הפסח, החג אשר היהודים יאכלו רק מצות, ואשר אז יבואו כל היהודים מכל ערי יהודה וגם מחוץ לארץ לזבוח את הפסח, היו שם גם המתקוממים בספדם תמיד אצל בית המקדש את יהודה ואת מתתיהו ,וארכעלאוס בדאגו כי דבר המעוררים האלה יוכל להביא תוצאות רעות שלח פקיד החיל עם מחנה מבני הצבא לבטל הדבר ולהביא ראשי המדברים אליו."
וזה הי׳ כבר לא לבד בערב הפסח כי אם בהגיע כבר זמן שחיטת הפסח, כמו שהם דברי יאזעפוס מפורשים אחר זה "כי אחרי אשר העם הבריחו את בני הצבא שבו לעבודתם בשחיטת הפסח" עף s^va^aןי a v ^ igוכמו שהעתיקו זה גם מעתיקי יאזעפוס לתומם nach dieser Tat wandte sich das Volk ”wieder“ den Opfern zu.״ ומבואר נגלה שארכעלאוס בחר לו הזמן להרגיז את כל העם בתוך שחיטת הפסח ויועציו היונים עשו זה בחשבון ודעת, ויכוונו דוקא את השעה הזאת למעשיהם הנוראים.
והעם לא עשו לו רעה, וגם אלה אשר קרא להם יאזעפוס מתקוממים ומעוררים לא עשו דבר כי אם מה שבפני כל הנאספים הרבים הספידו את מוריהם הגדולים.
אבל היונים והסורים יועצי ארכעלאוס, אשר יראו לבלי ישלחו היהודים מלאכים אל הקיסר כי אין חפצם בארכעלאוס, כי על כן השתדלו בכל כחם לעשות את העם למורדים ולהוציאם ממנוחתם.
וידעו מראש כי יתרגז העם למעשים כאלה בעת שחיטת הפסח.
כי כידוע נשחט הפסח מתוך שמחד ,והלל בבוא כל ישראל יחד לקיים מצות התורה, בחיוב היותר גדול ,חיוב כרת על מניעת המצוה שאין לנו דוגמחה כי אם במצות מילה. וכי גם בני החיל ומפקדיהם היו עכו״ם אשר נזהרו מטומאתם ,ואם יטמאו אנשים מהם לא יוכלו עוד לעשות את הפסח ביום ההוא. וחפץ ארכעלאוס ויועציו הצליח בידם, וכל העם העומדים בעזרה לשחיטת הפסח לא נתנום לבוא שם, וכאשר רצו להתפרץ ביד חזקה השליכו עליהם אבנים ויבריחום. וארכעלאוס ויועציו אך לזה חכו, וימהרו ויאספו את כל חילם —־ אשר כבר היו מוכנים מראש — וישתערו על כל העם ויעמידו גם חיל רוכבים לחסום הדרך בפני הבורחים, ויהרגו מהם לפי דברי יאזעפוס עצמו שלשת אלפים נפש.
ואחר זה הוציאו כרוז כי לא יעשה עוד פסח בשנה הזאת ואיש לאהלו ישראל. זה הי׳ כל דבר המעשה הנורא הזה ואך זה לבד היתה כל חטאת העם כי לא נתנו את בני הצבא להשביתם משחיטת הפסח, ואך זה לבד הי׳ יכול גם ניקאלוס דאמאקסוס להאשים את העם לפני הקיסר, ואך בזה לבד הי׳ יכול להצדיק את ארכעלאוס נגד טענותיו של אנטיפטר כמו שכבר נתבאר.
