ממשלת ארכעלאוס
שמד
ואלו הי׳ שם עוד דברים אשר דרשו על אנשים אחרים אשר פרטו גם אותם, בודאי שהי׳ גם זה בא בדברי יאזעפוס. אבל כל דברי יאזעפוס הנם רק מליצה של דברי הבאי, והכונה לאשר יסיים ויפרט כי בקשו להוריד את הכהן הגדול יועזר אשר הורדוס חפץ ביקרו, ואשר נתגדל על משואות עונש האנשים אשר הרסו את הנשר הזהב, וגס לשונו של יאזעפוס מפורש כי זה הי׳ עיקר בקשתם.
וכן הוא לשונו של יאזעפוס גם במלחמת היהודים II, 1, 2אשר יאמר גם שם:
מותם דרוש לנקום מאלה אשר הורדוס הרים אותם למעלה למשמרת ופקודה, והעיקר נדרש להוריד את הכהן הגדול ולהושיב במקומו איש ירא ד׳ ואיש ישר" (נ"ב).
ועצה מחוכמה בזו וכי רצו להעמיד כבודם של ראשי חכמי התורה ותלמידיהם אשר נשרפו חיים על קדושת התורה על ידי תיקון גדול בזה אשר הוא גם דבר גדול לעצמו, והוא להוריד את הכהן הגדול יועזר אשר אינו ראוי להיות כהן גדול ועלה לגדולתו רק מתוך חרי אף הורדוס על המעשה הזה, ולהעמיד במקומו כהן גדול הראוי למשרתו ואיש משומרי תורה ומצוה ואיש ישר.
עצה ובקשה כזאת אין ספק שיצאה מסגולת העם והיותר טובים שבהם (נ"ג). וגם אם אלף פעמים יקרא לפנינו היוני ניקאלוס ויאזעפוס אחריו, כי היו רוגנים ובעלי רוח מרד ,הנה דבריהם מוכחשים מעצמם ומתוכם.
ואמנם כי בקשה כזו בדבר גדול בנוגע להעמדת כהן גדול איש ישר וטוב הראוי לזה, שזה הוא דבר התורה ודבר כל האומה בכללה, אשר בא עתה לפני ארכעלאוס מטובי העם, אין ספק שעליו בעצמו הי׳ מוטל להשיבם דבר, לשמוע דבריהם ולשקול הדבר במאזני צדק ולהשיב להם, ולכל הפחות הי׳ ההכרח להשיב להם על זה על ידי אחד מישראל, בהיות שאלתם ובקשתם דבר שכלו קדש ואחד מראשי דברי האומה בקדשי בני ישראל, והנם מציעים זה לפני איש אשר ירצה להקרא בשם מלך יהודה. אבל מה נשתוממו כל העם כי על דבר כזה שלח דברו אליהם על ידי איש נכרי אשר לא מבני ישראל, על ידי אחד מפקידי החיל, אחד האפפיציערים אשר במחנה חילו, ויהיו דבריו אליהם:
הערה (נ"ב) והחכם גרעץ אשר מקורים לא נדרש לו, ותחת זה יבדה דברים מלבו להגדיל המחתרת, בדה מלבו כי לבד דבר הכהן הגדול דרשו לענוש יועצי הורדוס אשר הסכימו להמית את חכמי התורה, וסתם דבריו עד כי מעתיקו עברית בא וכתב: ד) לעשות משפט השופטים אשר דנו בשריפה את הנערים (!) שוברי הנשר הרומי.
ורק תמהון הוא לראות אנשים עוסקים בדברי הימים בודים דברים מלבם וכותבים.
וגם שם XVII, 6, 4בדברי המעשה עצמה הדברים מפורשים כי רק הורדוס עצמוברוח פיו צוה לשורפם, ולא היו שם לא משפט שופטים ולא נותני דעתם והסכמתם, והנשרפים לא היו נערים כי אם ראשי חכמי התורה אשר גם תלמידיהם לא היו איזה נערים.
וכל הכרכורים האלה של גרעץ וכל ההולכים אחריו ראוים הם לגמרי במקומות אחרים, אבל לא בדברי ימי ישראל.
הערה (נ"ג) וגם אם נרצה לאמר שבקשו מה שנוגע לעוד איזה אנשים אשר עלו לגדולה ,אבל הלא זה ודאי שדברי יאזעפוס מפורשים שעיקר בקשתם היתה רק בנוגע להכהן הגדול.
