שלז
סוף ימי הורדוס
פרק כ"ז. סוף ימי הורדוס
כבר הערנו כי בדברי יאזעפוס הארוכים מאד מכל מעשי הורדוס וכל עלילות מצעדיו, אך מעט מאד ימצא שם בנוגע למעשיו עם העם עצמו, וכל הנוגע להם ביחוד.
אבל בימי הורדוס היותר אחרונים ימצאו שם שני מעשים ממעשי הורדוס עם העם, והאחד נם הוכרח יאזעפוס להודיע לפי שלבד ממעשי הורדוס עצמו לפני מותו הי׳ לזה גם תוצאות רבות ואיומות גם לאחרי מות הורדוס.
והדבר הזה הוא דבר שני ראשי גדולי החכמים ותלמידיהם אשר כבר הזכרנו בפרק הקודם.
ובאלטטי׳ XVII, 6, 1יספר שם יאזעפוס מכל דבר חליו הכבד מאד אשר חלה הורדוס, וכל אשר הגיע לו אז, ובידעו כי לא יקום עוד מחליו הי׳ נפשו מרה לו, וביותר עוד בידעו היטב כי העם גם ישמחו על זה, ובהיות יאזעפוס גם עשיר גדול במרידות והתקוממות וכל מעשה גדולה וקטנה יקרא בשם התקוממות יאמר "ונוסף עוד כי אחדים מאלה אשר דבריהם נשמעים ביותר אצל העם עשו התקוממות נגדו אשר אחז דרכו על פי הדברים האלה״.
״בין היהודים קנו להם שם לדרשנים גדולים ולראשי יודעי התורה במדה גבוה מאד, יהודה בן סאריפהעוס ומתתיהו בן מרגליות, ויהיו אהובים מאד אצל העם, בהיותם גם מורי התורה לתלמידים, וכל מי אשר נשאו לבו להשתלם לגמרי בלמודים הי׳ מבאי ביתם (בית מדרשם). כאשר שמעו שני אלה כי מחליו אשר חלה המלך (הורדוס) לא יקום עוד, דברו על לב תלמידיהם להשתדל לבטל את כל הדברים אשר יסד הורדוס נגד חוקי התורה. הורדוס באמת עשה דברים רבים נגד התורה. הוא גם הציג בראש השער הגדול בבית המקדש נשר של זהב גדול מאד, אשר חוקי התורה יאסרו זה, ומורי התורה אלה אמרו לתלמידיהם כי הנשר ההכרח להרחיקו ,וגם אם יעמידו עצמם על זה בסכנה ,הנה טוב למות בעד תורת ד׳ מכל חיי העולם הזה. בדברים כאלה עוררו את תלמידיהם ,ופתאום והנה יצאה השמועה כי מת המלך, וישמעו זה גם המתקוממים וילכו אל המקדש ויורידו משם את הנשר ויראו את הקרעים לכל העם העומדים שם. כאשר נודעו מעשיהם לנציב המלך ,נתן לכל זה ערך יותר גדול מאשר הי' הדבר, וימהר ויקח עמו את חילו ויתנפל עליהם. העם אשר עמדו שם ברחו לנפשם, אבל שני מורי התורה הם וארבעים מתלמידיהם נשארו על מקומם והנציב הביא אותם לפני המלך. וכאשר שאלם הורדוס אם כן הדבר כי הרהיבו בנפשם להוריד את הנשר, ענו הם את אשר החליטו לקיים דברי התורה עשו, ולא יפלא מאומה אם חוקי התורה עומדים אצלינו למעלה מפקודותיך ,ואם גם תמית אותנו נקבל זה בשמחה, אחרי אשר כל מעשינו היו רק מקנאתנו לשמירת התורה. הורדוס צוה לאסור אותם ויאסוף את כל נכבדי העם ,וירעם עליהם כקולו כי קוה מהם כבוד והדר בעד כל מפעליו