הנשיאות ,והבית דין הגדול
של
"ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם, וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים כעצת השרים (שרי קדש סייעתו של עזרא) והזקנים (סנהדרי עיר ועיר) יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה" (מ״ב).
ולא הי׳ גם נודד כנף נגדם.
"ויקבצו כל אנשי יהודה ובנימן ירושלם לשלשת הימים הוא חדש התשיעי בעשרים בחדש וישבו כל העם ברחוב בית האלקים מרעידים על הדבר ומהגשמים. ויקם עזרא הכהן ויאמר אליהם אתם מעלתם וכו' ועתה תנו תודה וכו׳.״ והחכם גרעץ עצמו יעתיק בעמוד 133את כל הדברים האלה, והוא עצמו יאמר שם "כי שלחו מכריזים בכל ערי יהודה, כי יבואו כולם וכו׳ וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים וכו׳ וכולם כולם באין יוצא מן הכלל באו וכו׳״.
ובכל זה לא הבין את תוצאות הדברים האלה ואת כחם הגדול. והנה בא ושואל שאלו הי׳ כחם גדול הי׳ להם לבוא בכחם ולא להתנהג כמו שעשו, ועל כן בודאי גמור שכל זה שקר, ולא הי׳ להם כח על העם כל עיקר.
אבל האם אפשר הדבר לראות כח יותר גדול על העם מאשר נראה בהמעשה הזאת.
"ויעבירו קול ביהודה וירושלם לכל בני הגולה להקבץ ירושלם, וכל אשר לא יבוא לשלשת הימים יחרם כל רכושו והוא יבדל מקהל הגולה.״
והרי גם אלו לא הי׳ לפנינו פרשגן כתב הדת היינו יכולים מתוך המעשים האלה להבין ולדעת כי הי׳ להם כח גדול על העם מבלי שים לב להשרים והסגנים הבאים בכח המלכות אשר הם עצמם פרצו ויעברו ויהי כל זה גם נגדם, ואף אם לא הי׳ זה בא מפורש היינו יכולים לדעת כי בהכרח ובודאי הי' להם כן שבלא זה לא נוכל להבין הדבר.
עכשיו שהדבר מפורש לפנינו בפרשגן כתב הדת, יבוא גרעץ ויטעון כי פרשגן הכתב בדוי הוא שאם הי׳ האמת כן איך לא השתמשו בכחם זה.
אבל הלא הדבר להיפך כי השתמשו והשתמשו בזה עד הגבול היותר אחרון. ורק בדברי ימי ישראל הי׳ אפשר לעשות מדחה באופנים כאלה, ותהי השתדלותם לתאר לשם דברי הימים כל אשר יבדו מלבם, וכל תהפוכות אשר מצאו טוב לפניהם, ודברי הימים עצמם היו כלא היו.
פרק כ"ד.
ואחרי כל מה שנתבאר ישובו כל הדבריס בספר עזרא ויאירו לפנינו ויגלו לנו גם הדברים בספר נחמיה. וראשונה נראה ונכיר את הדברים בספר עזרא מסוף דבר הקיבוץ הגדול הזה.
הערה (מ״ב) והחכם גרעץ אשר לא ידע ולא הבין מי הם השרים האלה השמיטם לגמרי בעמוד 133 ויכתוב רק הזקנים לבדם.
ויכול הי׳ החכם גרעץ להניח גם כאן משוררים כמו שעשה אצל "וככלות אלה נגשו אלי השרים" ויהי' גם פה "כעצת המשוררים והזקנים".
אבל האם יש קץ לדרכי תהו, והאם יש מקום לכתיבת דברי הימים בלי כל חקירה.
