הנשיאות, והבית דין הגדול
שכה
וחוקרי העמים אשר בכל הנוגע להחקירה הזאת ראו רק זרות ותהפוכות, נתהפכו להם הדברים גם במקום הזה.
וקונען בעמוד 67יאמר:
"כעת עלינו לחפש ולמצא באיזה זמן עמדה הכנסיה הזאת אשר נקראה תחלה Gerusiaואחר זה סנהדרין, באשר לפי דברי יאזעפוס קדם הכהן הגדול ידוע את פני אלכסנדר הגדול, הלך יחד עם הכהנים ורבים מהעם, ולא הוזכר שם הגערוסיא, אשר מאה שנה אחר זה קדמה פני אנטיוכוס השלישי (הגדול). כח הראיה הזאת יתחזק עוד יותר על ידי אשר נתבונן בדבר הכולל, בלא שום ספק הי׳ כל כח המדינה מונח בידי הכהן הגדול מאז שבו מבבל וכל ימי הפרסיים וכו׳ בכל הזמן הזה הי׳ ליהודים רק זכיות מצומצמות מאד, רק אהר זה כאשר באו תחת יד מלכי מצרים הורחבו זכיותיהם, מטבע הדברים היו האריסטאקראטים אשר נהנו מהזכיות האלה ויהיו הם ראשי הממשלה וקאללעגיוס של בית המשפט ודבר המובן מעצמו הוא שהכהן הגדול עמד בראשם" אלה דבריו.
ולא נוכל לדעת איך לא הרגיש כי דבריו סותרין את עצמן. אלו היינו רואים בדברי יאזעפוס כי נגד אלכסנדר הגדול יצא הכהן הגדול לבדו, ונגד אנטיוכוס הגדול יצא הכהן הגדול בראש הגערוסיא.
אז הי׳ יכול להיות מקום לדבריו כי בין זמנו של אלכסנדר לבין זמנו של אנטיוכוס נולדה הגערוסיא הזאת, ואז הי׳ קונען עומד ומביא לנו את אריסטאקראטיו ואת הכהן הגדול, כי בודאי ומטבע הדברים היו זה האריסטאקראטיים, ובודאי ומטבע הדברים עמד בראשם הכהן הגדול.
אבל הלא הדבר להיפך כי כשם שאצל אלכסנדר הוזכר הכהן הגדול בלא הסנהדרין כן הוזכרו אצל אנטיוכוס הסנהדרין בלא הכהן הגדול.
ואיך יבואר זה על פי דברי כל הפלפול הגדול הזה אשר עשה לפנינו.
והוא רק תמהון לראות כי בכל מקום אשר הדבר נוגע לדברי ימי ישראל לא נתנו לב שיהי׳ לדבריהם איזה ענין.
וכל הדברים מבארים את עצמן ,לקדם פני אלכסנדר יצא הכהן הגדול בראש הכהנים וכל העם בהיות באמת הכהן הגדול מול לעם בכל הנוגע למלכי העמים, וכן הי׳ גם ראשית דברי אלכסנדר אל הכהן הגדול כמו שהוא אצל יאזעפוס אלטטי׳ XI, 8, 3: "אלכסנדר נסע אז לסיריען ויקח את דאמאסקוס, ואת צידון, וישם מצור על צור, וישלח מכתב אל הכהן הגדול של היהודים, כי ישלח לו חיל עוזר ויביא צידה לחילו, וכל המסים אשר שילם עד עתה לדריוש (מלך פרס) ישלח מעתה אליו.״
וכל זה הלך באמת עתה על ידי הכהן הגדול אשר נחשב בכל זה למושל המדינה.
וכאשר באו שלוחי אלכסנדר והכהן הגדול השיב להם כי נשבע לדריוש לבלי להלחם נגדו, וכל זמן אשר יהי׳ עוד דריוש בחיים לא יחלל שבועתו, אז נתמלא אלכסנדר חמה וישלח אל הכהן הגדול כי כאשר אך תפול צור אז ישים פניו אל ירושלים וייסר אותו קשה. וכאשר אחרי שבעה חדשים נפלה צור בידו, אז נסע אלכסנדר נגד ירושלים.