שיז
הנשיאות, והבית דין הגדול
נורא מאד, רק שלא העיזו עתה לשוב ולרדוף את חכמי התורה כי לא הי׳ זה ענין לפני הרומיים, אבל לבד זה שבו לכל דרכם בימי ינאי.
ואז באה ממשלת הכהנים הגדולים הצדוקים, ואם כי לא היו מושלים בדרך רשמי, משלו על ידי אשר עשו חוזה עם אגריפס השני וחלקו שלל עם הנציב הרומי, ובימים ההם הי' גם כל דבר הסנהדרין רק על ידם. והן דברי המשנה במס׳ סנהדרין ד׳ נ"ב: "אמר ר׳ אלעזר בר׳ צדוק מעשה בבת כהן אחת שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה אמרו לו מפני שלא הי׳ בית דין של אותה שעה בקי״ ובגמ׳ שם על זה ״אמר רב יוסף בית דין של צדוקים הוה".
וזה הי׳ בימי ר׳ אלעזר בר׳ צדוק עצמו וכמו שבא יותר מפורש בלשון הברייתא שם והוא מתוספתא פ״ט: ״אמר ר׳ אלעזר בר' צדוק זכרוני כשהייתי תינוק ומורכב על כתיפו של אבא והביאו בת כהן שזינתה והקיפוה חבילי זמורות ושרפוה" (וע"ש בגמ׳).
והן גם דברי יאזעפוס באלטטי׳ XX, 9, 1על הזמן הזה עצמו:
״אז הוריד אגריפס (השני) את יוסף ממשמרת הכהונה הגדולה, ויעלה על מקומו את חנן בן חנן. חנן האב הי' לו חמשה בנים אשר כלם היו כהנים גדולים אחרי אשר כבר הי׳ אביהם עצמו כהן גדול. חנן זה בן חנן הי׳ איש קשה מצור, איש אשר לא ישוב מפני כל, וחפצו ורצונו הי׳ מטיל ברזל ובהיותו מכת הצדוקים אשר כבר הזכרנו כי משפטם הי' משפט קשה יותר מכל שאר היהודים, ולמלאות חפצו אסף לו סנהדרין למשפט וכו׳."
ואף כי ראשי העם שלחו מלאכים אל אגריפס להתחנן לפניו להעביר את כל רעת חנן ומיראתם ממנו הוכרחו לשלוח המלאכים חרש, וכן שלחו גם אל הנציב הרומי החדש, והוא מלא בקשתם, הנה הוסר רק למראית עין, ולא הועיל מאומה להיטיב מעמד הארץ, ויאזעפוס יאמר מיד אחר זה:
״אלבינוס נתן לבו לבקשתם וכו׳ אבל חנן זה התחזק גם הוא ויעלה מעלה מעלה אצל כל בני בריתו העוטרים אותו כי הוא ידע היטיב איך להשתמש בכסף וידע איך לקנות לו לבב אלבינוס בשוחד, ובכל יום ויום התחזק דבר אהבתם, ובדרך זה (של שוחד כסף) קנה לו גם את לבב הכהן הגדול המשמש תחתיו (יהושע בן דומנאי חבירו צדוקי כמוהו), ועבדיו עושי רצונו רדו על ידו, והם ידעו איך להתקשר עם זולת לבני אדם וכו׳ וכל אשר הרהיב בנפשו לעמוד כנגדם קבל מהם מכות חדרי בטן, וכן עשו גם יתר הכהנים הגדולים כי לא הי׳ אז מי אשר יעמוד כנגדם.״
וכן יאמר שם יאזעפוס לפני זה אלטטי׳ :XX, 8, 8 ״אמנם כי זולת זה באו עתה הכהנים הגדולים במלחמה וקטטה עם הכהנים ועם נכבדי ירושלים, כל אחד מהם (מהכהנים הגדולים האלה) עמד בראש חבר פוחזים ומריבי עם ובכל מקום אשר נפגשו יחד סקלו באבנים ויקראו לריב ולא נמצא עוצר בעם אשר יתן עליהם בקולו וישם מתג בפיהם (בהיותם יחד עם נציבי רומא).״ כי שבו לכל דרכם בימי המתיונים להשתרר על עמם על ידי עריצי גוים,
