הנשיאות, והבית דין הגדול
ידוע גם לפי דבר המשפט כי את אשר יחייב זה יפטור זה ,ואי אפשר להושיב כנסיה למשפטי המדינה כי אם מאנשים אשר חוקי המשפט עצמם ביסודם ו?????? עליהם הנם אחת לכולם.
ואך תמהון הוא לראות כי לא שמו לב לדברים פשוטים כאלה, ויהי זה לבד כל יסוד החלטתם לאמר שהי׳ שם כל הימים סנהדרין שעיקרה רק מהצדוקים האריסטאקראטים ושמימי יוחנן כהן גדול ואילך הי׳ שם סנהדרין של תערובות מפרושים וממתנגדיהם, ויהי בעיקרו ממתנגדי הפרושים, אבל הקציעו שם מקומות מושב לאחדים מהפרושים, והכהן הגדול ההדיוט וממתנגדי הפרושים עמד בראשם, מבלי אשר שמו לב שכל זה הוא לגמרי דבר שאי אפשר.
ולא לבד אצל בני ישראל, כי אם גם אצל העמים כולם, הוא דבר שלא יכול להיות.
ובאמת כי בסוף ימי יוחנן הורקנוס כאשר הפיר בריתו עם חכמי התורה, ויעזוב דרכי אבותיו ויתן ידו אל הצדוקים ,ויושיב גם סנהדרין של צדוקים ,מאז ישבו הצדוקים לבדם שם.
וגם אחר זה בראשית ימי אלכסנדר ינאי טרם הצליח בידי שמעון בן שטח להוציאם משם על ידי תחבולות מזמה, לא ישב עמהם אפי׳ אחד מישראל, ורק שמעון בן שטח לקח עמדתו אצלם למען אשר יעלה בידו להרחיקם משם.
והן דברי המגילת תענית פרק י׳, בעשרים ותמניא לטבת יתיבת כנישתא על דינא מפני שהי׳ הצדוקים יושבים בסנהדרין שלהם וינאי המלך ושלמינון המלכה יושבת אצלו ולא אחד מישראל יושב עמהם חוץ משמעון בן שטח והי' שואלין תשובות והלכות ולא היו יודעין וכו׳."
והוא גם דבר המבואר מעצמו שבשעה שישבו שם סנהדרין של צדוקים, היו שם רק הם לבדם "ולא אחד מישראל יושב עמהם" ואחרת אי אפשר להיות.
והוא כן לא לבד אצל בני ישראל אשר יש להם תורה שלמה ומשפטי ד׳ צדקו יחדיו אשר יחיו בהם ,ולא יטו מהם ימין ושמאל. כי אם גם אצל כל הגוים אשר להם חק ומשפט, והוא דבר כל מדינה אשר תתנהג על פי חוקים קבועים, והוא הכרח גמור לכל כנסיה של שופטים אשר יסודי החקים יהי׳ אחת לכולם.
וכל זה גם אלו לא הי׳ הדבר יוצא מעצמו מתוך דברי יאזעפוס ,וגם אלו לא היינו יכולים להבין זה משם ,הנה היינו יכולים לדעת גם מעצמינו שכל יסוד דברי החוקרים האלה לאמר שהי׳ שם סנהדרין של תערובות אינם כי אם דברים בטלים.
אבל כבר נתבאר שכל המאורע הזה, בדברי יאזעפוס בכל לשונו, וכל דברי יוחנן הורקנוס עמהם אשר באו שם, וכל התוצאות הגדולות אשר יצאו ובאו על ידי המאורע הגדול הזה, אשר יספר כל זה יאזעפוס לפנינו, אין מקום ואין דרך להבינם כי אם שידובר בזה על הבית דין הגדול בכללו.
והנה נוסף עוד גם זולת זה אשר מפורש בדברי יאזעפוס גם זאת כי אך מהם לבדם דרש משפטו ודינו של אלעזר (יהודה בן גדידיה) ויהי חפצו כי ידונו אותו למות, ויהיו דבריו אליהם כי הנהו בטוח אשר יענשו אותו קשה, וכל הדברים האלה אין להם מקום כי אם עם אלה אשר אך בהם תלוי כל דבר המשפט והדברים מבררים את עצמן.
