600
תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
"אלו הן שגזרו, אילין קדמייתא (כ"ט) והשאר מן מה דתני ר' שמעון בן יוחאי בו ביום גזרו על פיתן ועל גבינתן ועל יינן ועל חומצן ועל צירן ועל מורייסן על כבושיהן ועל שלוקיהן ועל מלוהיהן ,ועל החילקה ועל השחיקה ועל הטיסני ועל לשונן ועל עדותן ועל מתנותיהן ועל בניהן ועל בנותיהן ועל בכוריהן."
והירושלמי יאמר על זה סתם "והשאר מן מה דתני ר׳ שמעון בן יוחאי" ולא יפרש לא חשבון מה שיש בהברייתא ולא הצירוף לזה בדברי ר' שמעון בן יוחאי לפי שיש שם דברים, שנכפלו בדברי שניהם כמו פיתן וגבינתן ובנותיהן.
וכן יש יש שם גם בהברייתא גם בדברי ר' שמעון בן יוחאי דברים רבים שיחשבו רק לאחת כמו על החילקה ועל השחיקה ועל הטיסני שהן דבר אחד לגמרי וכן יינן וחומצן ומורייסן. והנה נתבארו לנו כל דברי הירושלמי אשר כל הדברים שם הולכים למישרים ומבארים את עצמן.
ועל ידי זה יאירו לנו גם דברי הבבלי ונבין כי עיקר הגירסא שם הוא כמו שהביא הרשב״א ז"ל.
כי במס׳ שבת ד׳ ט״ו בא לפנינו בגמ׳: "גופא אמר רב יהודה אמר שמואל י"ח גזרו ובי"ח נחלקו והתניא הושוו בו ביום נחלקו ולמחר הושוו."
ורש"י ז"ל פירש שם ד׳ י״ד ״ובי"ח נחלקו כלומר אותם י"ח שגזרו במחלוקת היו אלא שנמנו ונמצאו בית שמאי רבים". וזה תמוה מאד שאיך אפשר לפרש ובי"ה נחלקו על אותן י"ח שגזרו, אם כן איזה חידוש יש בךברי שמואל ומי לא ידע כי אם נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ,הרי נחלקו עליהם בית הלל אלא שנמנו ורבו בית שמאי.
אבל הרשב"א ז"ל כתב בחידושיו "ויש מפרשים שבשמנה עשר גזרו ,ובשמנה עשר אחרות נחלקו בו ביום ,ולפי דבריהם לא גרסינן הכא והתניא הושוו בו ביום נחלקו ולמחר הושוו דלפי גירסא זו לא היו אלא שמנה עשר דבר בלבד ובהם נחלקו ובהם הושוו אלא הכי גרסינן שמנה עשר דבר גזרו ובשמנה עשר נחלקו ובשמנה עשר הושוו״ אלה דבריו.
ולפי מה שזכינו לפרש דברי הירושלמי הרי אין ספק שכן הדברים ושכן צריך לגרוס וכן עיקר הגירסא ,וכמו שהוא גם מפורש בירושלמי, וכמו שבאמת מוכיחין כן גם דברי הבבלי שבלא זה אין להדברים שום ביאור.
ואין ספק שכן היתה גם גירסת הרמב״ם ז״ל ועל כן באמת חשב בפי׳ המשניות י"ח שרבו וי״ח שהושוו וי״ח שנחלקו.
ורבינו הרשב"א ז״ל (וכן הרמב״ם ז״ל בפי' המשניות) נדחקו בפירושם של שלשה אלה, ופירשו אלה שהושוו על המשניות במס' שבת וכתבו "ושמנה עשר שהושוו הרי שמנה יציאות והכנסות דריש פרקין וכו׳ ט׳ ספר י׳ מרחץ י״א בורסקי וכו׳.״
הערה (כ״ט) בירושלמי לפנינו בא כאן תיבה אחת מבחוץ, שעל אילין קדמייתא, דהיינו אלה שנחשבו בברייתא ,בא אחד לפרט זה כמה מספרם וכתב על הגליון תיבת ״עשתרי" ועל ידי זה הובא זה לפנים ותחת "אילין קדמייתא״ נאמר לפנינו "אילין עשתרי קדמייתא״ ואיןזה כי אם טעות דמוכח שהרי בהברייתא אין שם כי אם שמנה דברים. ומפרשי הירושלמי ערבבו כל הדברים יחד וכבר נתבארו לנו הדברים.