עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/238

‫תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫רצז‬

‫וכבר נתבאר לנו כי בארץ בבל התישנו היהודים בקיבוצים גדולים יחד איש‬ ‫על יד אחיו ועל כן הי׳ להם הנקל לעשות כן‪ ,‬וזה וכיוצא בזה עוד גם חיזק את‬ מעמדם יחד‪.‬‬

‫אבל בהיות כל הדברים האלה לא משום סייג לתורה‪ ,‬שהרי אין שם בתורה‬ ‫שום איסור על זה ובפרט פת ושמן, ואין התקנות האלה לא סייג לתורה ולא‬ ‫משמרת למשמרתה‪ ,‬כי אם לבנות חיץ בינם לבין העמים‪.‬‬

‫ולשון הרמב"ם בה׳ מאכלות אסורות פי"ז ה"ט "ויש שם דברים אחרים אסרו‬ ‫אותן חכמים ואע"פ שאין לאיסורן עיקר מן התורה גזרו עליהן כדי להתרחק מן‬ ‫העכו"ם עד שלא יתערבו בהן ישראל ויבואו לידי חתנות‪ ,‬ואלו הן אסרו לשתות‬ ‫עמהם ואפי׳ במקום שאין לחוש ליין נסך ואסרו לאכול פיתן או בישוליהן ואפי‬' ‫במקום שאין לחוש לגיעוליהן וכו׳‪.‬״‬ ‫ כי על כן הנה אחרי זה בימי הבית השני בהתפזר ישראל לארבע רוחות‬ ‫השמים‪ ,‬ויבואו גם למקומות אשר אין פת ישראל מצויה‪ ,‬ואין שם כי אם שמן‬ ‫של עכו"ם ויינם סתם‪.‬‬

‫וגם בארין ישראל עצמה כבר נתבאר לנו כל הרדיפות אשר סבלו העם בימי‬ ‫החשמונאים מימי יוחנן הורקנוס ואילך בכל הנוגע להתקנות מדרבנן עד שגם שמו‬ ‫עונשים עליהם‪.‬‬

‫כי על כל זאת הנה בדברים כאלה שיש בהם משום חיי נפש‪ ,‬ושאין לאיסורן‬ ‫עיקר מן התורה‪ ,‬נתרפה הדבר כמקומות שונות‪.‬‬ ‫ וזה הי' דבר בית שמאי ובית הלל אז לשוב על הדבר ולחזק את כל‬ ‫האיסורים האלה‪.‬‬

ובאמת כי בגמ׳ במס׳ ע"ז ד׳ ל״ו הקשו איך אפשר לחשוב גם זה בי"ח דבר‬ ‫שהרי בשעתם הי׳ כבר לתקנות קבועות‪ ,‬ואם מפני סיבות שונות חזרו לאחר זמן‬ ‫ונפרצו בכמה מקומות‪ ,‬והם חזקו זה‪ ,‬אי אפשר לקרוא התקנות האלה על שמם‬ ‫אחרי שגם בשעתם נתקבלו כבר לתקנות קבועות‪.‬ ‬ ‫ועל כן תרצו "אלא דניאל גזר עליו בעיר ואתו אינהו וגזור אפי׳ בשדה."

‫והיינו שעל כן בא זה על שם המעמד של י"ח דבר לפי שהם גם הוסיפו‬ ‫באיסורו‪.‬‬

‫והתוס׳ שם כתבו "הכי נמי הוה מצי למיפרך איין אלא משום דאשמן קאי‬ ‫נקטיה‪.‬״‬

‫אבל הדברים פשוטים כי על יין הלא זה ודאי שאין הגזירה הראשונה כי‬ ‫אם בשתיה, ואין זכר שם מאיסור הנאה ועל כן לא הקשה מיין‪.‬‬ ‫וכן נראים הדברים שעיקר מה שעשו במעמד של י"ח דבר בנוגע ליין הי'‬ ‫לאסור בהנאה, ויחד עם זה שבו ויחזקו גם את עצם האיסור‪ ,‬אף שזה לבדו לא‬ ‫הי' צריך חיזוק, כי לא נפרץ הרבה נם קודם זה. ‬ ‫ואמנם כן כי בהיות פת ושמן מדברים שיש בהם חיי נפש ובתוך פיזור‬ ‫ישראל לא יכלו לעמוד בו כי על כן הנה גם אחר י"ח דבר עמעמו על הדבר וזה‬ הוא לשון הירושלמי בשבת שם "פיתן ר׳ יעקב בר אחא בשם ר׳ יונתן מהלכות‬ ‫של עימעום הוא וכו׳ אלא כיני במקום שאין פת ישראל מצויה בדין הי׳ שתהא‬ ‫‪ פת עכו"ם‬אסורה ועימעמו עליה, והתירוה מפני חיי נפש‪."‫