עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/236

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

רצו‬

‫תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל‬

‫ואמנם כי גם לבד מה שחזקו אז גזירות מדורות המאוחרים הקודמים להם‪,‬‬ ‫ראו צורך במעמד ההוא גם לשוב ולחזק תקנות קבועות מהימים היותר ראשונים‪.‬‬

‫ונראה ונכיר זה מפורש ביותר מדין שמן של עכו"ם וסתם יינם‪. ‬‬ ‫ונאמר בגמי במס' שבת ד' י"ז: "ואידך אמר באלי אמר אבימי סנוותאה‪ פתן ‫שמנן ויינן ובנותיהן כולן מי״ח דבר הן", וכן הוא גם בדברי הירושלמי‬ שגם זה מתקנות ‫מעמד‬ ‫ההוא‪ ,‬אם ממה ‫שרבו (כפי הבבלי) או ממה שגזרו כולם יחד ‬ (כדברי הירושלמי)‪. ‬‬ ‫והדבר ידוע שכבר הוזכר‬ האיסור בדברי דניאל א' "וישם דניאל על לבו‬ ‫אשר לא יתגאל בפת בג המלך וביין משתיו וכו׳‪.‬״‬

‫ואף כי שמן לא הוזכר בזה מפורש‪ ,‬הנה רב אשר הלכה‬ כמותו ‫סובר כן‬ ‫במס׳ ע"ז ד׳ ל״ו שנאסר כבר גם שמן בימי דניאל וכן הם בפשיטות גם דברי ר׳‬ יוחנן‬ בירושלמי שבת פ"א ה"ד ר' יוחנן בעי ולא כן תנינן‬ ‫שאין בית דין יכול‬ לבטל דברי בית דין חבירו ‫וכו׳ ורבי (ר׳ יהודה נשיאה) ובית דינו‬ ‫מתירין מה‬ ‫שאסר דניאל וכו׳‪.‬״‬ ‫ואנחנו ידענו גם מתוך דברי‬ ‫הימים כי כדבריהם כן הוא ובדברי‬ יאזעפוס‬ ‫אלטטי׳ ‪‪ XII, 3, 1,‬נאמר:

"היהודים נתכבדו מאד גם ממושלי אזיען אשר עבדו אצלם בצבא‪ ,‬פילייקוס‬ ‫ניקאטאר ‫נתן להם בהערים אשר בנה באזיען ובסיריען וגם באנטיוכיא‬ עצמה כל ‫זכות אזרחים ויעמיד אותם בכל הדברים‬ כאחד עם המוקדנים‬ ‫והגריכים‪,‬‬ והזכות ‫הזה יש להם גם עד היום‪ ,‬כפי שנוכל לראות מזה אשר היהודים אשר לא ירצו‬ ‫בשמן של‬ ‫נכרים‬ ‫יקבלו‬ מהממונים (Gymnasiarchen) תחת שמן סכום קבוע ‫מעות‪ ,‬וכאשר בהמלחמה ‬האחרונה רצו עם אנטוכיא לבטל את זה, לא נתן אותם‬ ‫מוקיאנוס נציב סיריען בעת ההיא לעשות כן, וכאשר אחר זה וועספאסיאנוס וטיטוס‬ ‫בנו משלו בכל העולם ואנשי אלכסנדריא ואנטוכיא בקשו מהם לבטל זכות אזרחים‬ של היהודים לא יכלו להפיק חפצם."

‫העתקנו את כל הדברים לפי שסדרי הדברים מורים על עצמן, כי דבר הזכות‬ ‫לאנשי הצבא לקבל מעות תחת שמן נמשך מימי סילייקוס ניקאטאר‪.‬‬ ‫ וכן הבין הדברים גס הרב פראנקעל בדרכי המשנה עמוד ‪ 13‬וכתב שם:‬‬

"ועליהן יש להוסיף כמה הלכות של מאכלות אסורות אשר לא נזכרו בתורת‬ ‫משה וכבר יש רמז לזה בס׳ דניאל אשר לא יתגאל בפת בג המלך וכו׳ ויותר מזה‬ ‫מפורש בסיפורי יוסף הכהן שלא אבו היהודים אשר בחיל מלך סוריא לאכול שמן‬ ‫של נכרים (השמן הי׳ מנת המלך אשר נתן לאנשי צבאו) וישמע להם ויקחו כסף‬ ‫תמור‬ ‫השמן והנה‬ ‫שמן הוא ‫מהדברים אשר לא נתפשט ‫איסורם בכל‬ ‫ישראל‬ (ע"ז ל"ו) ובכל זאת הוא ישן מאד" ובהערה ‪ 6‬יאמר על זה עוד עיי יאזעפוס אנטיק‬ ‫‪ 12, 3, 1‬ומדבריו שם יש קצת לשפוט שבימי סילייקוס ניקאטאר נעשה החק הזה."

‫ואין ספק שכן הוא‪ ,‬ובדברי‬ יאזעפוס אלה אין לנו מי שנתן להם שם לא‬ שיווי ‫הזכיות ולא זכיות מיוחדות כי אם סילייקוס ניקאטאר‪ ,‬והבאים אחריו שמרו‬ ‫ועשו כן גם הם עד שגם הרומיים לא שינו הדבר אבל עיקר דבריו הם על המשך‬ הדבר (כ"א) ‫מימי מלכי סוריא והימים הראשונים‪.‬‬


הערה (כ"א) ומימי הורדוס ואילך הלכו היהודים גם אחורנית בזכיותיהם בערי היונים ואת אשר לא הי׳‬ ‫להם מימי קדם בודאי שלא ניתן להם מאז ואילך‪.‬‬