תקופת התנאים, בית שמאי ובית הלל
רצא
וראשונה עלינו להעיר על עצם הדבר היוצא ממשנה ובגמרא כי לא הי׳ כל זה בעיקר ימי מחלוקאות ההלכה אשר הי׳ ביניהם ,כי אם ימים רבים אחר זה.
כי הנה במשנה במס׳ שבת ד׳ י"ג: על ולא יקרא לאור הנר וכיוצא בו לא יאכל הזב עם הזבה״ נאמר "ואלו מן ההלכות שאמרו בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון שעלו לבקרו נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ושמנה עשר דברים גזרו בו ביום.
הנה נשנית המשנה סתם בלא שום מחלוקת בזה מבית שמאי ובית הלל, וזה לפי שהנעשה במעמד ההוא נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ומעולם לא נשנה זה במחלוקת.
לעומת זה משנת כיצד בוצרין בית הפרס שנחשב בירושלמי מי״ח דבר (יבואר לפנינו) באה במס׳ אהלות פ"ה משנה א׳ ככל מחלוקת פשוטה בין בית שמאי ובית הלל ,ולשון המשנה שם:
"כיצד בוצרים בית הפרס מזין על האדם ועל הכלים ושונים ובוצרים ומוציאים חוץ לבית הפרס ואחרים מקבלין מהן ומוליכים לגת אם נגעו אלו באלו טמאים כדברי בית הלל בית שמאי אומרין אוחז את המגל בסיב או בוצר ונותן לתוך הכפישה ומוליך לגת״. והנה בא זה במשנה למחלוקת של בית שמאי ובית הלל. וזה הוא לפי שמחלוקת זו כבר היתה בעיקר ימי המחלקאות של בית שמאי ובית הלל ואז כבר קבעו זה השונים במשנתם וגרסו זה כן למחלוקת פשוטה של בית שמאי ובית הלל, וכפי הלשון ששנו השונים בזמנם כן נקבעה גם אחר זה במשנה.
וכן הנה בין להבבלי ובין להירושלמי משנת המניח כלים תחת הצנור הוא מי״ח דבר ובכל זה הנה לשון המשנה מזה במס׳ מקואות פ"ד מ"א: המניח כלים תחת הצנור אחד כלים גדולים ואחד כלים קטנים אפי' כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה פוסלין את המקום אחד המניח ואחד השוכח כדברי בית שמאי ובית הלל מטהרין בשוכח. אמר ר׳ מאיר נמנו ורבו בית שמאי על בית הלל ומודים בשוכח בחצר שהוא טהור אמר ר׳ יוסי עדין מחלוקת במקומה עומדת.
והנה בא בזה מחלוקת של ר׳ מאיר ור׳ יוסי אם אחר זה במעמד של הי"ח דבר נכלל זה או לא ובא גם זה במשנה ונקבע מחלוקת ר' מאיר ור׳ יוסי על זה.
אבל זה ודאי גם לר׳ מאיר שאף שבמעמד של י"ח דבר נמנו ורבו על זה בית שמאי על בית הלל אבל עצם הדבר מתחילתו נשנה במחלוקת בין בית שמאי ובית הלל.
לפי שאף לר' מאיר נחלקו בזה בית שמאי ובית הלל והשונים שנו זה. במחלוקת רק שר׳ מאיר סובר כי במעמד של י״ח דבר הוצע זה מבית שמאי ונמנו ורבו על בית הלל.
ולעומת זה נראה את המשנה במס' זבים פרק ה׳ משנה י״ב שמשנה זו היא מקובלת לכל שהיא מי״ח דבר ,ומעולם לא היתה לפני זה למחלוקת של בית שמאי ובית הלל ,נישנה באמת סתם בלא שום מחלוקת. ולשון המשנה שם היא:
"אלו פוסלין את התרומה האוכל אוכל ראשון והאוכל אוכל שני והשותה