הצדוקים והבייתוסים
קפט
בשפתי חנף ,והם האמינו לו ,אבל פתאום נפל על העיר וישם בה שמות נוראות, רבים מבני ישראל הרג ויקח את כל שלל העיר ,ובתים רבים בתוך העיר וחומותיה מסביב שרף באש ,ואת הנשים והטף הוליך שבי ,ויבנו בעיר דוד בירושלים, מבצר גדול וחזק מאד ,ועליו מגדלים גבוהים וצריחים נשגבים מול בית המקדש, ויתבצרו בו. ויושיב שם את בני בליעל וחבר בוגדים ההולכים בדרכי הגוים ,אשר בצרו מקומם שם, ויתן בידם גם נשק לרוב ,וגם מזון וצדה הרבה מאד ,וגם כל שלל ירושלים אשר אספו הניחו שם ,ויהיו מעתה לצור מכשול למקדש ד׳ ולאבן נגף לכל בית ישראל מאז והלאה."
וסוף מעשיו אלה מוכיחים על עצמם שבל זה נעשה רק לטובת המתיונים האלה ,עד שגם כל שלל העיר הניחו שם ,ומאז ואילך שנו פניהם ויעמדו במערכה ביד רמה, ונאמר שם מיד אחר זה:
"וישפכו דם נקי סביב למקדש ד׳ ,ויטמאו את מקדש הקדש ,בני ירושלים הוכרחו לעזוב את העיר מפניהם ,ותהי העיר למושב בני הנכר ,המקדש הי׳ שממה וחגי ישראל נהפכו לאבל." אז הוציא אנטייוכוס קול כי כל הוסי שבטו כולם עם אהד הם ,ועליהם לעשות כדת היונים. ומיד אחר זה נאמר שם:
"ויוסיף המלך וישלח פקודתו לירושלים ולכל ערי יהודה, לבלי ישמרו בני ישראל עוד את תורתם ,ולבלי יקריבו עוד את קרבנותיהם במקרש ד׳ עולה וזבח, ולחלל את השבת והמועדות ,וכי יבנו מזבחות לעבודה זרה, ויקריבו עליהם בהמה טמאה וחזירים, ולבלי למול את בניהם ,ולעזוב את כל מצוות דתם בכלל, אז נאספו כל אלה ההולכים בדרכי היונים ויעשו רעות רבות לבני עמם, ושומרי תורה הוכרחו לנוס ולהסתר ולהתחבאות במערות ומנהרות ,ובחמשה עשר בכסלו בשנת מאה והמש וארבעים ליונים (והיינו אחרי בנין המצודה) שמו על מזבה ד׳ שקוץ משומם ,ויבנו בכל ערי יהודה מזבחות לעבודה זרה, ויקטירו לאלילים ,אצל הדלת והמזוזה ,ובכל רחובות העיר ,ובכל מקום אשר מצאו שם ספרי תורה קרעו לגזרים וישרפום באש ,וכל איש אשר ראו אותו כי ישמור מצוה מהמצוות הרגו אותו ,וכל הנשים אשר מלו את בניהם המיתו ,ויתלו את כל הילדים אשר נמולו ,והבתים אשר נעשה שם כן שבו ויבוזו.״ והנה לא עזבו אז את דתם לבד ,כי אם עזבו גם את כל דבר עמם ולאומם, עד כי רדפו אותם גם הם ונוספו על שונאיהם.
אמנם כן כי מתוך שומרי תורה ומצוה התרומם בשם ד׳ מתתיהו הכהן, אבי האחים הגדולים החשמונאים ,וכאשר הגיע חרב עד נפש האומה כולה ,החליטו הוא וכל יראי ד׳ לאחד כל נפזרים ולצאת מימי שמד לימי מלחמה נגד כל אויביהם הרבים והעצומים, ובהרימם נס מי לד׳ אלי נאספו לדגלם כל יראי ד׳ ,ואז יצאו ביד רמה ננד חבר בוגדים האלה ונגד חיל המלך אנטייוכוס אשר עמהם ,ובחסד ד׳ על יראיו ושומרי בריתו נעזרו עזר גדול, ובמלחמות רבות וגדולות נצחו את כל חיל מלך סוריא והצליחו בכל אשר פנו עד כי אחרי מלחמות נוראות שלש שנום רצופים עלה בידם כי היונים עלו מן הארץ(ז).
הערה (ז): כל המעשים הרבים והגדולים ההם יבואו לנו על סדרם ועל ענינם במקומם בכרך הקודם.
