עמוד:דורות הראשונים ב'.pdf/185

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הדף הזה לא עבר הגהה

‫‪540‬‬

‫סוף דבר הצדוקים בימי ממשלתם‬

‬‫ "נגד חיל צבא כזה חמשים אלף במספר רגליים ורוכבים לא יכול אריסטובלוס‬ ‫לעמוד‪ ,‬כי אם ‬מיד כאשר נפגשו יחד הוכה ויבוא לירושלים‪.‬״‬ ‫ ואז עדין לא הי׳ להורקנוס כל תומכים מהיהודים כי בגפו נס הורקנוס בלילה‬ ‫עם אנטיפטר מירושלים אל ארעטאס ועתה שבו עם הערביים‪ ,‬ואך נפגשו עם‬ ‫אריסטוכלוס נצחו אותו מיד‪ ,‬ורק אחרי הנצחון הזה באו ונתחברו אל הורקנוס גם איזה‬ ‫מאנשי אריסטוכלוס‪ ,‬אבל בהמלהמה הראשונה הי' שם רק חיל מושל הערביים לבדם‪.‬‬

‫ובכל זה לא הי' אריסטובלוס יכול לעמוד לפניו גם בהמלהמה הזאת‪ ,‬וכבר‬ גם במלחמה זו הי' כצל בנטותו עד שלא הי' ליאזעפוס גם מה לספר מדבר‬ ‫המלחמה כי לא הי׳ אריסטובלוס יכול לעמוד עמו בקשרי המלחמה כל עיקר‪.‬‬ ‫ ובפרט הנה יפלא שהרי אך זה עתה‪ ,‬בימי ממשלת הפרושים לפני זה‬ ‫הנה הי׳ צבא המדינה גם פי שנים מאשר הי׳ בימי ינאי וחסנם גדול מאד עד‬ ‫שגם בלא מלחמה הפילו בני ישראל חתיתם על כל העמים מסביב עד שכפפו‬ ‫קומתם לשלוח גם בני התערובות לירושלים‪.‬‬

‫ועתה הלא הי' כל זה לאריסטובלוס מלך הארץ והצדוקים גבורי החיל‬ ‫בראש כל החיל הגדול הזה‪.‬‬

‫בכל זה הנה לא לבד כי הערבי לא חת כלל מלהביא להם מלהמה ‫בשעריהם‪ ,‬כי אם שהם גם לא מצאו ידיהם ביום קרב ולא יכלו גם לעמוד עמו‬ ‫בקשרי המלחמה‪.‬‬

‫אבל הדברים פשוטים ומבארים את עצמן‪.‬‬ ‫ הצדוקים אשר לא הי׳ נפשם כי אם אל עצמם‪ ,‬אל כיסם הנאתם וטובתם‪,‬‬ ‫ושנאו לא לבד את כל העם כי אם גם את רעיהם ואחיהם ובני חבורתם‪ ,‬אנשים‬ ‫אשר היו "בעלי במדות גסות וקשות איש נגד רעהו‪ ,‬ובהיותם כחבורה עם בני‬ ‫חבורתם הם ננד אחיהם בקושי ותחרות באלו היו מבני הנכר"‪.‬‬

‫אנשים כאלה כשם שלא יצלחו להנהיג את העם כן גם לא יוצלחו להנהגת‬ ‫הצבא ולתת מרוחם עליהם‪.‬‬

‫כל הצלחת המלחמה בימי שמעון יוחנן ואלכסנדר ינאי הי׳ רק על ידי‬ ‫העם עצמם‪ ,‬עם יהודה בכללו אשר בשעה שהי׳ יחד עם המושל כרע רבץ כארי‬ ‫וכלביא ויך צריו אחור‪ ,‬בגבורה נפלאה, בהלכו בשם ד׳‪.‬‬

גם בסוף ימי יוחנן הורקנוס ובימי אריסטובלוס הראשון ואלכסנדר ינאי ככל‬ ‫אשר נקעה נפש העם מהם‪ ,‬בכל זה עזרו על ידם ועמדו לימינם‪ ,‬כי זכרו להם‬ ‫זכות אבותם‪ ,‬וזקני הדור ראו עוד את כל המעשים הגדולים בימי יהודה, יונתן‬ ‫ושמעון‪ ,‬ואיך מסרו נפשם לטובת העם וכל המעשים וכל דבר ממשלתם הלכו‬ ‫כן זה אחר זה ונמשכו יחד‪.‬‬

‫עתה הנדי בנתיים ראו העם בטובה ויהיו ימי האורה ימי שלמינון וממשלת‬ ‫הפרושים‪ ,‬הימים אשר העם ההולכים בחושך ראו אור גדול‪ ,‬ויחיו חיי אושר ושלוה‬ וכל טובם בידם‪.‬‬

‫ופתאום והנה נשתנו כל פני הדברים‪ ,‬והצדוקים שבו אל הממשלה. ‬ ‫כל העם זכרו עתה את שני העתים השונים אשר עברו עליהם בזמן‬ ‫קצר כזה‪.‬‬ ‬‫