סוף ימי שלמינון
רסט
אז, ובכל מהלך סיפוריו בימיהם לא הוזכרו אצלו דברים ומעשים לא מהם בפרט ולא מהפרושים בכלל ואין שם גם דבר מהם בנוגע לדברי ממשלה.
ואמנם כי את רבן שמעון בן גמליאל אותו יזכיר יאזעפוס לפי שהוא השתדל נגד הצדוקים לדחות את יאזעפוס ממשמרתו בארין הגליל, אחרי אשר ראה כי כל מעשיו הנם לרעת ישראל.
וראוי לנו להעתיק במקום הזה את דברי יאזעפוס אלה על רבן שמעון בן גמליאל, לראות ולדעת משם את טיב חכמי התורה בימים ההם בעניני העולם ובהנהגת המדינה.
ועדותו של יאזעפוס בזה הלא נאמנה מאד, אחרי אשר הי׳ שונא מוחלט לרבן שמעון בן גמליאל, אשר כל השתדלותו היתה נגד יאזעפוס.
והדברים באו בספרו Vita 38ולשונו שם הוא:
"שנאתו של יוחנן בן לוי נגדי גדלה מעת לעת ומחפצו להגות אותי לגמרי מן המסלה בנה ויקיף את עירו גוש חלב בחומה, ואחר זה שלח את אחיו שמעון ואת יונתן בן שישנא עם גדוד ממאה אנשים אל שמעון בן גמליאל לבקשו כי יפעול אצל העדה בירושלים כי ידחו אותי ממשרתי בארץ הגליל, ולמסור זה לידו (של יוחנן). שמעון זה הוא מעיר ירושלים והי' ממשפחה נכבדה מאד ומכתת הפרושים אשר בנוגע לחוקי אבות ידקדקו הם לשמרם יותר מאחרים, והוא הי׳ איש מלא רוח חכמה ושכל חריף, וגם דברים היותר מקולקלים הי׳ יכול הוא בחכמתו להוציא למרחב". ודבריו אלה כל ענינם רק בנוגע לעניני המדינה וחכמת הנהגתה אשר אך מזה ידבר.
והנה בכל שנאתו הגדולה של יאזעפוס אליו אשר כל פעולותיו היו נגדו כמו שנאמר שם ויבואר לפנינו במקומו. בכל זה הי׳ רום תפארת חכמתו גדולה ורחבה כל כך עד כי בעל כרחו הי׳ גם שונאו היותר גדול מוכרח להגיד מקצת שבחו.
וכן הוכרח יאזעפוס להניד גם מקצת שבחם של חכמי התורה בכלל בנוגע להנהגתם עם העם ובחיי העולם וההנהגה בכללה.
ובמלחמת היהודים II, 8, 14בדברו מהפרושים והנהגתם והצדוקים והנהגתם יאמר:
"אבל בעוד אשר הפרושים יהיו באחדות גמורה, ולטובת הכלל ישאו במרומים דגל האחדות, הנה נגד זה דרכי הצדוקים ברוע פנים נגד בני חבורתם וכו׳.״ וכל החוקרים החדשים בבואם להפוך את כל מראה פני דברי ימינו ויתנו את הצדוקים למנהיגי העם היותר ראוים ולדורשי טובת עמס ולאומם לא שמו לב להדברים האלה אשר בדברי יאזעפוס. ולא שאלו את עצמם איך אפשר הדבר כי אנשים כאלה ידרשו טובת עמם, אנשים אשר אין להם בעולמם כי אם הם עצמם וגם עם חביריהם אשר דרכם אחת לא הי׳ לבבם שלם ובריתם נאמנה.
והחבם קראכמאל־הזקן עצמו יעתיק גם הוא בעמוד 64את דברי יאזעפוס אלה ויכתוב בלשונו:
