530
ימי שלמינון וממשלת הפרושים
ועל כן הנה מאז אשר לקחו האחים האלה את רסן הממשלה לידם, לבד שחכמי התורה נערו כפם מכל ההנהגה ,ומלהתערב בריב האחים יחד, כי אם שראשיהם גם הזהירו לבלי לבוא בסוד מנהיגי הממשלה והן דברי שמעיה (אבות פ״א משנה י׳) "שמעיה אומר וכו׳ ואל תתודע לרשות״.
ואבטליון חבירו הוסיף להזהיר לשמור נם מוצא פיהם בינם לבין עצמם.
"אבטליון אומר חכמים הזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות ותגלו למקום מים הרעים וישתו התלמידים הבאים אחריכם (ללמוד שם) וימותו ונמצא שם שמים מתחלל.־
וזה הוא את אשר מיד כאשר קמו הצדוקים ומסרו את כל מבצרי הארץ בידי אריסטובלוס ,לא הוזכרו חכמי התורה עוד לפי שהם משכו את ידם לגמרי. כי כל שררות במדינה היתה רחוקה מדרכם וכל מה שעשו הי׳ רק לטובת העם ,ואחרי אשר ראו עתה כי רק על ידי מלחמה עם אריסטובלוס והצדוקים אפשר להשיב ידם מבלוע ,לא רצו כי תהי׳ ידם בזה.
ואחר זה הוסיפו שמעיה ואבטליון להזהיר, כי גם לא יתרעמו בסתר אהלם ויהי׳ נזהרים גם בדיבורם ולבלי להתודע להרשות כל עיקר.
פרק מ"ה.
ודברי ימינו כסו במשאון בחזקת היד באופן כזה עד שגם הדברים היותר מפורשים בהמקורים ,היותר בילטיס משם ופשוטים לפנינו ההכרח לבארם ולהעמידם על מקומם.
והחכם קראכמאל־הזקן במורה נבוכי הזמן (שער י׳ עמוד (72יאמר: "ובימים ההם ראשי בתי הוועד השנים(נט) שמעיה ואבטליון צדיקים וענוי לב ממשפחת גרים וכנראה ברור מן המשלים המורגלים בפיהם שבמשנת אבות ומן ספור שבא בגמ׳ יומא ד׳ ע"א היו מואסי השררה ורודפי השלום ולא בקשו ידם בעסקי המדינה ויותר מזה שהיו נזהרים בלשונם נגד צעירי תלמידיהם שלבם חם ודמיונם חזק ,וגובר על דעתם הבלתי מבושלת כל צרכה, ומטה אותם לקנאה ולכל הפרזה על המדה הנכונה וכל אלו מהמדות הם הפוך הנעשה מקצת מי שקדמו להם ומי שבאו אחריהם.״
אבל לא הטריח את עצמו קראכמאל הזקן להראות לנו מקור לדבתו רעה,
ויאזעפוס בידעו שהי׳ זה סמוך לפסח טעה לחשוב שהי׳ זה בפסח עצמו. ובמקומו יבואר לנו כל צמצום סדרי הזמנים מכל זה.
ורבותינו בעלי התוספ׳ במנחות ד׳ ס׳׳ד בד״ה ועל אותה שעה שנינו כתבו ״בירושלמי דשקלים פ״ה תני לה אאידך עובדא שפעם אחת נשדפה ארץ ישראל וכו'."
וכבודם הגדול במקומו ,אבל דברי הבבלי והירושלמי אחת ,וכמבואר בדברי יאזעפוס שהרעב ״בא אז לא מפני ״שאותן החיילות החריבו כל סביבות ירושלים״ כלשונו של רש״י ז״ל כי אם מפני שנתקלקלו אחר מעשה זו של קרבנות כל תבואת השדה עד שנעשה כל מדה חיטים אחד עשר דרכמינים.
ודברי הירושלמי שקלים פ״ה ה״א שם הם בשם אמורא בבלי רב חסדא ,ודברי שניהם הכונה לזמן ההוא עצמו ,והוא עובדא אחת.
הערה (נט): החכם קראכמאל הזקן יתהפך בטעותו משני בתי הוועד וכבר נתבאר לנו כי עד הלל ושמאי הי׳ רק בית הועד אחד.