ימי שלמינון וממשלת הפרושים
רנח
״וככה על כל פנים זמן איזה שנים שבה הארץ למנוחה ומטוהרה מעט גם מטומאותיה כל מיני השחתה שגברו בה בימי ינאי השובבים.״ אבל על ידי מי ובעצת מי עשה ינאי את כל מעשיו הרעים אשר הרשיע בהם עוד יותר מהורדוס לפי דברי קראכמאל ,הלא הי' כל זה רק על ידי האבירים האלה הצדוקים יוצאי ירך משפחות המוכסין ראשי שרי אלכסנדר ינאי ,אשר רק על פיהם נעשה כל זה.
ועל ידי מי ובעצת מי היו שם "כל מיני השחתה ומשובה נצחת״ אשר יאמר נם קראכמאל עצמו ,הלא רק על ידי הנהגת בריוני אלה. ואיך הי׳ אפשר לבלי לשמוע בקול גואלי הדם דמי נפשות לאלפים אשר שפכו האבירים האלה בחוצות ירושלים ,ואיך הי' אפשר לבלי להעמיד לדין את האחדים האלה אשר ידם היתה במעל הזה. ומה ענין זה לנקמות באויביהם והרוג בשנאיהם אשר יאמר לנו קראכמאל, אשר אין שם גם זכר מזה.
והחכם גרעץ לא הסתפק בזה לבד לבדות על חכמי התורה כל עון וכל חטאת ,עד שעשה אותם גם ללאנדעספעררעטער ,ולפאר ולרומם נגד זה את הצדוקים ,כי אם שגם השתדל לתת את חכמי התורה והפרושים בכלל לחשוכים יושבי חשך וצלמות ובלתי יודעים בטיב העולם והנדיהגנתה, ואנשים אשר אינם מוכשרים להנהגת הממשלה ,אשר רק הצדוקים לבד היו מוכשרים לזה בטיב הנהגתם ,עד שיעשה את זה גם לסיבת פירוד הצדוקים באהבתם הגדולה לעמם. ובח״ג מספרו עמוד 84ילמד אותנו דעת לאמר:
״אולם גם אלה (הפרושים) אשר בידם הי׳ נקודת הכבד של העם הפריזו לחפוץ כי כל מעשי הצבור וכל דבר הנהגת המדינה בנוגע לחוץ ,וכל דבר האומה בכללה, ימדו רק באמה של הדת, אבל חפצם זה לא יכלו לקיים ראשי העומדים על הפקודים המכלכלים במשפט דברי המדינה בימי השלום ולכל דבר המלחמה, הם ראו ונוכחו כי לא בכל פעם אפשר למוד דרכי המשרה והנהגת המדינה באמת הדת והאמונה, כי על כן קם בעם מפלגה שלישית בשם צדוקים אשר מבלי לסור מעל התורה נתנו היתרון לטובת האומה ואשרה.״ אבל האם לא ידע החכם גרעץ כי כל דברי הימים ההם עומדים חיים לפנינו ומעידים על עצמם ממש ההיפך.
ונפלא הדבר כי בשכחו בית מלחמתו ובעמדו בימי שלמינון בעמוד 136 יאמר הוא עצמו:
"לאושר עם יהודה וטובו ושלומו אחזה עתה אשה טובת לב ויראת ד׳ בכל לבבה את רסן הממשלה על הארץ ,אשר לפני זה רגזה תחתיה ונעקרו מוסדותיה מרגשת אישה ורוחו הקשה, כטל על עשב וכרביבים על ארץ עיפה צמאה למים, כן הי׳ דבר ממשלתה. בימיה נפוגה השנאה בין שתי המפלגות וכו׳ בכל יראתה את ד׳ ודבקתה בהפרושים עד שמסרה להם את כל ההנהגה הפנימית, היתה בכל זה רחוקה מלרדוף את הצדוקים וכו׳ כל מלכי גוים מסביב הדרו פניה ויכבדוה ולא ערבו את לבם לתגר מלחמה ביהודה ולנפול בגבולות הארץ ,וחכמתה עמדה לה להרחיק מגבול ארץ יהודה את החולש על גוים טיגראנעס אשר לכד את סיריען, השמים עצמם פתחו אוצרם הטוב להריק ברכה על ארץ יהודה וכו׳.״
