510
ימי שלמינון וממשלת הפרושים
כי על כן הנה בנקל עשו להם עתה בני יהודה חיל וצבא לרוב עד כי גם מבלי כל שפיכת דם נתנו חתיתם על כל המושלים מסביב ,ויכריעו את כל הדברים לטובתם ולחפצם. והן דברי יאזעפוס המפורשים גם באלטטי׳ וגם במלחמות היהודים, ויאמר
באלטטי' XIII, 16, 2:
"ותקם לה חיל וצבא רב ותאמץ ותשגיא את עוז כחה, עד כי הי' פחדה ומוראה נורא על כל המושלים אשר מסביב ויהיו מוכרחים לשלוח גם בני התערובות לירושלים.״
ובמלחמת היהודים שם I, 5, 2:
"ביותר מכל שמה מבטה ועיניה להשגיב ולהאדיר את כח צבא חילה, עד כי העמידה את מספרם על פי שנים, ותקח גם חיל בני הנכר לתוך בני חילה, עד כי על ידי אשר חזקה ואמצה את כח חיל המדינה, הפילה חתיתה על כל המושלים מסביב."
ואחרי דברים ברורים ומפורשים כאלה בסדרי המעשים מה נוכל לאמר לדברי יאזעפוס בסגנונם של הצדוקים בסוף כל דבריו אלטטי׳ XIII, 16, 6, אשר יסיים דברי ימי שלמינון ויאמר:
"תמיד הביטה רק על ההוה, ולא על אשר יוצא מזה, ותשים לב רק לתשוקתה להיות למושלת, ולא שמה לב לא ליושר ולא לצדק. ועל ידי זה הביאה את בית מלכותה לתחתית המדרגה, עד כי עוז כחה אשר הוקמה ברוב אונים ,עברה עתה ובטלה, וכל זה גרם מפני כי כל דברה הי' רק עם אלה אשר היו נגד בית המלכות (הפרושים) ותקח מהמדינה את מגיניה היותר חזקים (את הצדוקים).״
ורק למצח נחושה כהצדוקים הי׳ אפשר לעשות זר מעשיהם באופנים כאלה.
בעצמו יאמר כי כל הארץ באה אל המנוחה, בעצמו יאמר כי הצלחת הארץ גדלה כל כך עד כי הי׳ אפשר להרבות ולהשגיא את צבא החיל פי שנים מה שלא הי' יכול ינאי בימיו לעשות ,ובעצמו יאמר כי ארץ יהודה עמדה אז ברום המעלה ובכל תוקף ועוז עד כי כל המושלים מסביב הוכרחו לשלוח בני התערובות לירושלים למען אשר יהיו בני יהודה בטוחים בשלומם, ובעצמו יאמר כי הי' פחדם וחתיתם על כל העמים.
ובכל זה מפני שלא הי׳ זה על ידי אוכלי עמם הצדוקים, כי אם על ידי הפרושים כי על כן: "הנה הביאה את בית מלכותה לתחתית המדרגה, עד כי עוז כחה אשר הוקמה ברוב אונים ,עברה עתה ובטלה."
וזה יראה לנו לדעת ולהבין מה טיב ענין סגנון דברי יאזעפוס אשר לקח דבריו מזכרונות הצדוקים. ויחד עם זה נוכל לדעת את רום תפארת מעשי הפרושים בהנהגתם ,עד כי גם הצדוקים עצמם לא הי' אפשר להם להכחיש את המעשים עצמם. וכל זר מעשיהם לא הי' יכול להשתרע כי אם רק על הסגנון לבדו, ורק משם יכלו לירות חיצים וזיקים.
