אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
רמב
אבל הנה במלחמות היהודים מפורש כי לא לבד אשר כבר היו לו כל בני הנכר האלה לפני המעשה הזאת ,כי אם שלהם התיר את ידם ,ואותם צוה להשתער על העם העומדים במקדש ד׳ בעזרה ,ויאמר שם:
״להשקיט את המרד הזה לא הי׳ עולה בידו אם לו נעזר על ידי חיל בני הנכר מהפהיזידים ובני קיליקיא ,ואהרי אשר הרג ששת אלפים מהמורדים וכו׳".
ושם הי׳ יכול יאזעפוס לאמר כן מפורש ,מפני ששם אין בדבריו כל זכר לא שהי׳ זה רק במקדש ובעזרה ,ולא שכל כלי נשק העם הי׳ הלולב והאתרוג אשר בידם.
וכל זה בנוגע לראשית כל הדברים האלה ,ולתחלת דבר כל המעשים הנוראים אשר באו מאז ואילך ,אבל עוד נשוב ונראה הרבה יותר מזה בכל המעשים ההם עצמם.
אבל אם הצדוקים ויאזעפוס אחריהם הרשו להם בכל זה רק להשתדל לשנות את סגנון הדברים למען להרשיע את העם ,את כל בני יהודה וישראל, ולהצדיק את אלכסנדר ינאי. הנה הרשו להם חוקרי אשכנז לשנות גם את פני הדברים עצמם. ועלינו לבאר את כל זה לפי שאין הדברים נוגעים להמקום הזה לבד ,כי אם שהם נוגעים בכל פנת דברי הימים ההם, ולכל דבר העם בכלל, והפרושים בפרט.
פרק ל"ב.
העם, הפרושים והצדוקים.
דברי ימי ישראל הובאו לתוך הענן וערפל במדה כזו עד שכותבי דברי ימיו שכחו שם גם את העם עצמו.
ובהפזם ללכת שכחו כי לבד מורי התורה אשר עמדו בתוך העם ,ולבד הצדוקים אשר עמדו ננד העם, הי׳ שם גם עוד עם שלם ,החי ומרגיש ,וחפץ בחיים.
יאזעפוס יזכיר את חכמי התורה, או פרושים בלשונו במקום שידובר מהם ביחוד, כמו אצל המאורע עם יוחנן שקרא אז לפניו את הסנהדרין ,ואצל צואת אלכסנדר ינאי במותו כי אשתו תשלים עם העם על ידם ,ואחר זה כאשר מלכה שלמינון עצמה אשר מסרה לחכמי התורה את דבר ההנהגה הכוללת ,או במקום שידבר באמונות ודעות כשיציג אותם לעומת הצדוקים.
אבל בכל דבריו על המעשים הכוללים ,שם דבריו ברורים על העם עצמו, ככל דרכי הדברים האלה אשר יעשו דרכם על ידי העם בכללו ובאים מתוכם ומהם.
אבל המתימרים לכתוב דברי ימי יהודה וישראל שכחו דבר קטן מאד את העם כלו.
הם שכחו כי לבד סגולת העם חכמי התורה הי׳ שם גם עם שלם הדורש תפקידו ,עם שלם החי על פי התורה והמצוה וכל נפשו אליהם ,אבל יחד עם זה ירצה גם לאכול מפרי הארץ ולשבוע מטובה ,עם שלם החפץ במנוחת הארץ וכי יוצא לפעלו ולעבודתו בלב שקט , ,עם השואף לחירות ולבלי יגדרו לו דרכו בגזית, ויחפוץ ללכת דרכו, ולחיות על פי רוחו וחפצו, ואשר גם לא יחפוץ בכל
