478
אלכסנדר ינאי וממשלת הצדוקים
ד) ולאחרונה עלינו להעיר גם על השינוי הזה, כי בבבלי נאמר בלשון האגרת "בעלי שרוי בתוכך" אבל בירושלמי חגיגה פ"ב ה״ב אצל יהודה בן טבאי נאמר "עד מתי ארוסי יושב אצלכם"(מג).
וזה לפי שיהודה בן טבאי עדין לא שימש במשמרתו ,שהם מינו אותו והוא עדין לא ישב לכסא, "והוון בני ירושלים בעון ממניתיה" על כן קראו לו בשם ארוסי ולא בשם בעלי.
לא כן יהושע בן פרחיה שהוא כבר הי׳ ראש הסנהדרין בימי יוחנן ,לפני בריחתו מירושלים ,רק שהוכרח להניח מקומו ולצאת בגולה ,הנה באמת נאמר עליו "בעלי שרוי בתוכך". וכל הדברים הולכין למקום אחד ,ומבארים את עצמם ואת כל דברי הימים ההם בכלל ,כי גם בתחלת ימי אלכסנדר ינאי ,ימי השלום עמו ,הנה גם אז כל אשר עלה בידי שלמינון ושמעון בן שטח הי׳ רק זאת לשכך כעס וחמה ,וכי לא ירדוף באף ,ולא יכלה בחמתו ,ויתן רשות לחכמי התורה להתהלך בארין ,והוא לא ישים לב למעשיהם לנפשם.
אבל גם אז היתה בריתו נאמנת עם הצדוקים והם לבדם משלו אז בארץ ורק בידם היתה כל הנהגת הממשלה.
פרק שלשים. המחצה השניה מימי ינאי. שיבת הצדוקים לצור חרבם .
אם בראשית ימי אלכסנדר ינאי יכלו חכמי תורה לשוב למקומם ,ועל ידי זה גם החלו הסדרים לשוב לאט לאט, הנה באמצע ימי ינאי הוציאו הצדוקים פתאום את להט החרב ,ויאמרו השמד. כבר נתבאר כי גם בראשית ימי אלכסנדר ינאי הי׳ בריתו רק עם הצדוקים, וכל לבבו הי׳ אליהם ,עד שרק הם לבדם ישבו נם בהסנהדרין גם אחרי אשר מלך ינאי, וכל מה שעשה למלאות הפץ שלמינון אשתו הי׳ רק זאת כי בטל את רדיפות חכמי התורה, ויתן להם לשוב לארצם ולהתהלך בארץ ,ולשמעון בן שטח אחי המלכה גם קרב אליו, ויהיו דבריו עמו. אבל ברוחב לבבו וחכמתו הנפלאה הי׳ זה די לפני שמעון בן שטה ,וגם בסתר פנים בנה חרבות ,ויקומם כל הרוס.
הסנהדרין מחכמי התורה ישבו מחדש במקומם ,והעם הביטו אליהם ונהרו. גם ראש חכמי הדור יהושע בן פרחיה שב למקומו ,בתי ספר לכל העם הוקמו בכל עיר ועיר ובני העם ידעו את התורה מקטנם ועד גדולם ויקם דור חדש ועם תורתם בלבם.
הערה (מג): בירושלמי סנהדרין פ״ו ה״ו ששם באו הדברים שלא במקומם וקטועים ,נאמר ״בעלי שרוי בתוכך" וזה ודאי שהשינוי בין ירושלמי חגיגה לבין ירושלמי סנהדרין העיקר כמו שהוא בחגיגה אשר שם באו כל הדברים בשלמות והוא מבואר גם מהדברים בפנים ,ואין ספק כי בסנהדרין הוא כבר הגהה בטעות, ופראנקעל עצמו הלא ידבר על דברי הירושלמי חגיגה.
